אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה ז

הלכה ד

ויהיה מראה שהתחיל לסדר מן המזרח וכו'. בפ"ב דתמיד (דף כ"ט) אמר שם במשנה סידר את המערכה גדולה מזרחה וחזיתה מזרחה וראשי גזירין הפנימיים היו נוגעים בתפוח וריוח היה בין הגזירין שהיו מציתין את האליתא משם ובגמרא אמרו (דף ל') מ"ט רב הונא ורב חסדא חד אמר כדי שתהא הרוח מנשבת (בהן) וחד אמר כדי שיהיו מציתין את האליתא משם מתיבי ריוח היה בהם בין הגזירין שהיו מציתין את האליתא משם אמר לך מקומות מקומות עבדי ע"כ. ופירש"י ז"ל וחזיתה מזרחה מראה היה עושה למערכה כמין חלון גבי מזרח כדי שתהא הרוח מנשבת בו הרוח בא דרך שער מזרח ומנשב שם. ועל מ"ד כדי שיהיו מציתין את האליתא פירש עצים דקים משימין באותו חזית והאש סמוך לו ונדלקין העצים הגדולים על ידי עצים קטנים. מקומות עבדי כלומר במקומות הרבה היו נותנין עצים כדי שישרפו עצי המערכה מכל צד ע"כ. וכפירוש זה כתב סמ"ג ז"ל. ורבינו ז"ל בפירוש המשנה פירש ז"ל וכבר הקדמנו בתחלת בתרא עושה חזית וביארנו שעניינו שיעשה בראש הכותל אות שיראה על הכותל בשעה שמביטין אל האות ההוא וג"כ כאן בשעה שמסדרין עצי המערכה במזרחו של מזבח נותנים על מערכה העצים יעשה אות לצד מזרח שיורה שמצד מזרח מתחילין לסדר המערכה ואליתא היא הגחלת שמסיקין בה מערכה שניה של קטורת ע"כ. ועל פי פירוש זה כתב כאן ויהיה מראה שהתחיל מן המזרח כלומר שיעשה אות על כך. וקשה לפירוש זה איך יתיישב סוגית הגמרא דמה טעם הוא הרוח מנשבת לאות שמשימין על המערכה וכן האליתא שמציתין משם אינה ענין כלל לאות ההוא. ונראה לי לפרש דלפירוש רבינו לא שאלו בגמרא מ"ט אלא לענין סדור המערכה למה היא במזרח ולא ברוח אחר ותירץ רב חסדא מפני שתהא הרוח מנשבת ותדלוק מהרה כדי לשרוף איברי התמיד והאחר אמר דלא איכפת לן בהדלקתה מהרה אלא מפני שצריך להדליק מהרה מערכה שניה של קטורת וכדי שנקח משם אליתא להדליק מהרה שמו כנגד המזרח ויתחילו להדליק מהרה ואע"פ שראשי העצים שכנגד התפוח לא ידלוק כל כך מהרה שאינם כל כך כנגד הרוח לא איכפת לן שמאותו הצד שהם כנגד המזרח ידליקו האליתא והאליתא היא הגחלת שמדליקין מערכה שניה של קטורת כמו שפירש רבינו ז"ל בפירוש המשנה ודלא כפירוש רש"י ז"ל שפירש שהוא להדליק המערכה עצמו והקשו שם למ"ד ששמוה כנגד המזרח. משום כך במשנה אמרו ריוח היה בין הגזרים כלומר ששמו שם קסמין קטנים שידליקו מהרה כדי להדליק הגחלת של קטורת וא"כ קשה למ"ד שמדליקין מהצד אשר כנגד הרוח של מזרח ותירצו מקומות מקומות עבדי מאותו הצד הם מדליקין ר"ל מראשי העצים שכנגד המזרח וגם מהקסמין שבין הגזירים מדליקין. ולפי זה לא נתן טעם הגמרא לענין החזית דהחזית אינו אלא היכר להודיע לכל שמכאן מתחלת ההדלקה וטעם הגמרא אינו אלא למה מדליקין במזרח ולא ברוח אחר. ולהר"א ז"ל דרך אחר בהשגות דהוא מפרש דיש תפוח באמצע המזבח דהיינו טבלא של כ"ב על כ"ב וטעמו דהגזירין ארכן אמה ורחבן אמה וכמ"ש רבינו ז"ל פ"ו מהלכות איסורי מזבח ומקום המערכה הוי כ"ד אמות על כ"ד אמות לפי מ"ש רבינו ז"ל בפרק ב' מהלכות בית הבחירה אע"ג דשם כתב ז"ל ד' טפחים יותר כבר השיגו הר"א שם וסובר דאינו אלא כ"ד אמות כדי להשלים גובה המזבח שהם עשר אמות הניח אמה מכל צד כדי שישימו שם גזרי המערכה שהם אמה על אמה וכיון שהיו כ"ד על כ"ד וקצרו אמה מכל הצדדים לתת מקום לעצי המערכה עשו טבלא גבוהה עשרים ושתים על כ"ב וקצרו בטבלא ב' אמות באורך אחד מכאן ואחד מכאן וב' אמות ברוחב אחד מכאן ואחד מכאן כדי שיהיה מקום למערכה וכל אותה הטבלא נקראת תפוח. ומ"ש המשנה וחזיתה מזרחה רוצה לומר ששמו ראשי העצים למזרח והראשים אחרים לתפוח למעוטי שלא שמו אותם ברוח המזרח אבל היו מושכבים בין צפון לדרום דא"כ לא היו נוגעים הראשים בתפוח דכיון דראש אחד לדרום וראש אחד לצפון ובין התפוח וצד המזרח יש שם מקום אמה לבד א"כ נמצאו צדדי הגזירין נוגעים בתפוח אבל לא הראשים וזו היא צורתו*. ==========כאן צריך לבוא שרטוט=========== אם אותו הקו שהוא אמה על אמה כמו המקום אשר בין מזרח והתפוח אם היה ראשו למזרח הוי רגלו לתפוח אבל אם הוא מושכב (כזה) צדו נוגע בתפוח אבל לא ראשו והוא פשוט מאד. ונמצא לפירושו דוחזיתה מזרחה ר"ל שהראשים כנגד המזרח והם מושכבים בין מזרח למערב וכ"ת א"כ למה הזכיר אח"כ שהם נוגעים לתפוח פשיטא שהם נוגעין לתפוח כיון שאין בין מזרח לתפוח אלא אמה והגזירין ארכן אמה והם מושכבים בין מזרח למערב ודאי שהם נוגעים בתפוח לזה תירץ דאין הכי נמי אלא כוונת המשנה לומר שלא יוציא הגזירין קצת לחוץ שיאכלו קצת ממקום רגלי הכהנים שהם אמה שהם לפני המערכה שאם כן ידחקו רגליהם אלא יזהר שיכניס אותם לפנים כדי שיגעו הראשים בתפוח. זו היא כוונת הר"א ז"ל בהשגות. וצריך לפרש ג"כ לפירושו איך יתיישב סוגית הגמרא. ונראה דהכי פירושו מ"ט שמו הראשים כנגד המזרח ולא שמו אותם מושכבים בין צפון לדרום ותירץ חד משום דכיון דהראשים למזרח נושב הרוח יותר והאחר אמר שכיון שהראשים למזרח היו נוחין לידלק מהראשים שבצד המזרח ומשם ידליקו הגחלת של קטורת וכמו שפירשנו לעיל לפירוש רבינו ז"ל וקושית הגמרא והתירוץ גם כן נפרש לפירוש הר"א ז"ל כמו לפירוש רבינו ז"ל. אי נמי יש לומר דיפרש אליתא כפירוש רש"י ז"ל שהוא להדליק המערכה עצמה וה"ק כשהראשים לצד המזרח יביא שם קסמין דקים מחוץ למזרח וידליק לראשים מפני שהראשים נוחים לידלק בקל יותר מגוף העץ שהראש הוא קצת דק יותר ועוד שכיון שהוא פתוח שם נוח לידלק מה שאין כן כשהראשים בפנים אם היו מושכבים מצפון לדרום שכשישים האליתא מן המזרח לא ידליקו מהרה והקשה לו המקשה שהרי משים קסמין קטנים בין העצים וידליקו כדאמרו במשנה שיש ריוח בין הגזירין ותירץ מקומות מקומות עבדי כלומר מכל המקומות משימין בין הגזירין מבחוץ לצד המזרח כדי שידליקו מהרה. כנ"ל לפרש דברי הר"א ז"ל ודבריו באו סתומים ומ"מ מבוארת אצלי כוונתו ז"ל כמו שכתבתי. ובענין פירוש תפוח פליגי עליה רבינו ורש"י דהם סוברים דתפוח מקרי הדשן עצמו והקשה הראב"ד ז"ל לפירוש זה ממתני' דהחלו מעלים באפר ע"ג התפוח דמאחר שכהן מוציא בכל יום האפר מהיכן היה התפוח. וקושיא זו ליתא לפירוש רש"י ז"ל שפירש בפרק גיד הנשה ושם במסכת תמיד שלא היו מוציאין האפר בכל יום אלא כשהיה רבה מאד היו מוציאין אותו ומוליכין אותו חוץ לעיר ואם כן שייך שפיר לומר על גבי התפוח דבכל יום היה שם תפוח אלא לפעמים מוציאין אותו. אבל הר"א ז"ל הקשה על רבינו ז"ל שכתב בסוף פרק זה שבכל יום היו מוציאין האפר ומורידין אותו למטה ואח"כ כשהיה רבה למטה מוציאין אותו חוץ לעיר לכך הקשה לו כיון שהיו מוציאין אותו בכל יום מהיכן היה התפוח. ולפירוש רבינו ז"ל יש לתרץ דאולי היה נשאר שם קצת אי נמי במתניתין בנסחאות דידן לא גרסינן על גבי התפוח בה"א הידיעה אלא על גבי תפוח ור"ל שאז היו עושין תפוח מהאפר ולא שהיה תפוח מעיקרא ואילו היינו גורסין התפוח בה"א הידיעה היה מקום לקושיתן דמשמע דהיה תפוח מעיקרא אבל אין אנו גורסין אלא תפוח. עוד הקשה לו שאמרו פעמים שעליו כשלש מאות כור ובו מיבעי ליה. ונראה לי לומר דבמשנה הכי אמרינן תפוח היה באמצע המזבח פעמים שהיו עליו כשלש מאות כור ואפשר דעליו קאי למזבח שהיה על המזבח כשלש מאות כור. זה נראה להליץ בעד רבינו ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה