אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה ה

הלכה ג

ערבי פסחים בין בחול בין בשבת וכו'. בריש תמיד נשחט (דף נ"ח) ת"ר כסדורו בחול כך סדורו בשבת וכו' ואיפליגו בפירושה דהך ברייתא דאביי סבר דר"ע ור' ישמעאל פליגי בערב פסח שחל בשבת דר' ישמעאל סבר דקרב בשבע ומחצה ור"ע סבר דקרב בשש ומחצה וטעמו של ר' ישמעאל משום דמוספין קודמין לבזיכין וטעמו של ר"ע משום דבזיכין קודמין למוספין ורבא אקשי לאביי ופירש הברייתא דר' ישמעאל סבר דבשבת ערב הפסח קרב בשמונה ומחצה ור' עקיבא סבר דקרב בשבע ומחצה ומתני' דבין בחול בין בשבת ר"ע והדר אקשי רבה בר עולא לרבא ופירש דבשבתות דעלמא שאינם ערב הפסח פליגי דר' ישמעאל סבר בשבתות דעלמא קרב בשמנה ומחצה ור"ע סבר קרב בשבע ומחצה אבל בשבת ערב הפסח כ"ע מודו דהוו בשבע ומחצה מפני הפסחים הרבים הנשחטים ומתני' דבין בחול בין בשבת דברי הכל ושם האריכו בביאור טעם כל אחד ואחד. והשתא רבינו ז"ל נראה דלא פסק כאביי חדא דלר"ע בשבת ערב הפסח קרב בשש ומחצה ומתני' דבין בחול בין בשבת אתיא כר' ישמעאל ורבינו ז"ל פסק דבין בחול בין בשבת קרב בשבע ומחצה ולא היה לו לפסוק כר' ישמעאל לגבי ר"ע ועוד דלא היה לו לפסוק כאביי לגבי רבא ולא פסק כרבה בר עולא דאם כן לא היה לו לסתום ולומר דבכל השנה קרב בשמונה ומחצה ומשמע אפילו בשבתות דהיה לו לפסוק כר"ע לגבי ר' ישמעאל ולומר דבשבת בשאר ימות השנה קרב בשבע ומחצה. אלא נראה דפסק כרבא ובשאר שבתות דעלמא לא פליגי דקרב בשמונה ומחצה משום גזירה שבת אטו חול אע"ג דבשבת ליכא נדרים ונדבות כדאמרינן לר' ישמעאל אליבא דרבה בר עולא אלא שיש לדקדק דכיון דרבה בר עולא דחי לרבא ואמר התם מתקיף לה רבה בר עולא וכו' אלא אמר רבה בר עולא וכו' משמע דנדחו לפי המסקנא דברי רבא והיה לו לפסוק כרבה בר עולא. וי"ל דכיון דבתר הכי מהדר גמרא ליישב דברי אביי ודברי רבא דאקשי להו בתר הכי מברייתות ושני אליבא דידהו משמע דלא נדחו דבריהם ואע"ג דלשון הברייתא דחוק לפירושם אין ראוי בשביל כך לדחות פירושם בברייתא וכיון שלא נדחו דבריהם פסק כרבא דהוא מאריה דגמרא טפי יותר מרבה בר עולא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה