לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה ח
או שילדו טומטום ואנדרוגינוס הרי אלו יפדו וכו'. בפרק ב' דתמורה בסופו אמר שמואל על מלתיה דר"א אבל כלאים טומטום ואנדרוגינוס אי אתה מוצא אלא בולדי קדשים ואליבא דר"י וכו' משמע דממעי אמן הם קדושים כשהם ולדי קדשים משמע דרבינו ז"ל סובר דאפילו בלא מום נפדית שאין לך מום גדול מהם זה נראה מדלא הזכיר רבינו כאן מום כמו בחלוקה דלעיל: