לחם משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה א
או שהיו לו מטלטלין פקדון כו'. הרב"י ז"ל בח"מ סימן קכ"ג כתב על דברי הטור שכתב לשון כיוצא בזה דאתא למעוטי מטלטלין דגזילה דלא כתבינן ופסק כלישנא בתרא ודבריו תמוהים דלישנא קמא ובתרא ל"פ אלא במטלטלין דגזילה דללישנא בתרא כתבינן היכא דלא כפריה ולקמא לא כתבינן אבל במטלטלין דפקדון אפילו ללישנא קמא כתבינן דאדם יכול להקדיש וכדכתבו התוספות והכריחו התוספות הדבר בראיות פשוטות וכיון דקי"ל כלישנא בתרא ודאי דאפילו אמטלטלין דגזילה כתבינן ולא אתו הטור ורבינו ז"ל במ"ש פקדון למעוטי גזילה אלא מלוה דוקא וכדכתבו בסוף דבריהם ולא כדכתב הר"א ז"ל שסוברים אפילו מדין הגמרא כותבין ואע"ג דלא שייך ביה הקנאה מהני מטעם שליחות וכמו שהאריכו התוס' והרא"ש ז"ל שם אבל הטור ז"ל סובר דאע"ג דלענין מטלטלין דגזילה מהני מטעם שליחות דמשום טעם הקנאה ודאי לא מהני דהלכה כר"י דאמר גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש וכדכתב רבינו ז"ל בפ"ו מהלכות ערכין מ"מ לא מהני הך טעמא דשליחות אפילו למלוה דאינה בעולם כלל דלהוצאה נתנה אלא לגזילה לחוד דאיתא בעולם ואע"ג דבגמ' פרק מרובה לא חלקו גבי פקדון לענין הקדש בין היכא דכפריה ללא כפריה מ"מ כתב רבינו ז"ל בפ"ו מהלכות ערכין דפקדון ביד אחר וכפר אינו יכול להקדיש משום דמשמע ליה דכיון דכפר בו נעשה גזלן וחזר הדין לגזל ולא נתייאשו הבעלים דשניהם אינם יכולים להקדיש: