לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון
פרק יב · הלכה יב
לפיכך אם טען הלוקח וכו' או שוכר או ממשכן וכו'. כתב הרב ב"י ז"ל בח"מ סימן קע"א וז"ל ומדברי הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מהלכות שכנים שכתב הרי שטען וכו' משמע בהדיא דכששוכר קרקע או שהוא ממושכן בידו ונמכר קרקע הסמוכה לו אין לשוכר או למי שהוא ממושכן בידו דין בן המצר להוציאו מיד הלוקח ומשמע לי דה"ה נמי אפילו קדם וקנה בן המצר מוציא מידו שאם היה לו דין בן המצר לענין זה ג"כ היה לו דין בן המצר להוציאו מיד הלוקח שאינו בן המצר ע"כ. ודבר תימה הוא זה דאיך תלה זה בזה הא ראינו להרשב"א ז"ל שכתב שהמלוה אינו יכול לעכב על אחר שרוצה לקנות הקרקע הממושכן ומ"מ כתב שאם קנאו הוא אין בן המצר מוציא מידו וה"ה נמי לקרקע שאצלו מצינן למימר הכי: