לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה ח
אחד מן השותפין. הרב מוהר"ר לוי ן' חביב ז"ל סי' ק"י צדד לפרש דברי רבינו בב' פירושים סותרים זה לזה האחד שאם לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנה בתוך ביתו ולזה דקדק בלשונו שכתב אבל פותח הוא פתח עלייה לתוך ביתו משמע דוקא פתח עלייה הוא פותח לתוך ביתו אבל בית שלקח בחצר אחרת אפילו לתוך ביתו לא יפתחנה דאי לא לישמעינן נמי בבית שלקח בחצר אחרת כדאשמעינן ברישא. השני היפך זה דאפילו בית שלקח בחצר אחרת פותח לתוך ביתו היינו שדקדק בלשונו שכתב אינו יכול לפתוח פתח בחצר השותפין משמע דוקא לחצר אינו פותח אבל לביתו פותח והכריח הרב דהפירוש האמיתי דאפילו בית שלקח בחצר אחרת פותח לתוך ביתו וטעמא דכיון דהוא מפרש הסוגיא כפירוש הרי"ף ז"ל דמאי דקאמר חולק ביתו לשנים לאו דוקא אלא כל זמן שאינו עובר אלא עליו שהוא פותח לתוך ביתו די בהכי א"כ הוא הדין והוא הטעם ללוקח בית בחצר אחרת שפותח בתוך ביתו דהא בהא תליא בפירוש ההלכה ודבריו תמוהים אצלי שהרי כתב הטור ז"ל בסימן קנ"ד וז"ל והרמב"ם ז"ל כתב שאפילו קנה בית אצל ביתו רשאי לפותחו לתוך ביתו שכל שהיא פתוחה לתוך ביתו אינו עשוי להכניס שם דיורין וכו' ומדברי א"א הרא"ש ז"ל יראה שאינו רשאי לפתוח בית שקנה אצל ביתו אפילו לתוך ביתו אבל יכול לבנות עלייה או חדר לפותחה בתוך ביתו אע"פ שמוסיף בנין חדש ע"כ. משמע דלאו הא בהא תליא דא"כ איך הרא"ש ז"ל חלק בין הנושאים לדעת הטור ז"ל והיה לו לטור ז"ל לומר דכיון דהרא"ש כתב דאינו יכול לפתוח בית שקנה אפילו לתוך ביתו הוא הדין עלייה דהא בהא תליא א"ו לא תליא הא בהא. ומ"מ למדנו מדברי הטור דהרמב"ם ז"ל ס"ל דיכול לפתוח בית שקנה לתוך ביתו והתימה מדברי מהר"ר לוי ן' חביב ז"ל איך לא הביא שם ראיה לפרש כן בדברי הרמב"ם מדברי הטור ז"ל: