אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

מי שהיה לו חורבה וכו'. נראה מדברי ה"ה ז"ל דרבינו ז"ל לא רצה לאוקומי הך סוגיא בשדות משום דקשה ליה בזה מקום שנהגו שלא לגדור מאי אהנו בתקנתן אי אחד בונה ומחייב בגדרים ולכך העמידו בחורבה ואיירי בסתמא דעל הסתם אין מחוייב לגדור אלא אם גדר לו הכל שאז ישלם לו. וקשה דאיך כתב רבינו ז"ל דנותן לו חצי ההוצאה שהוציא עד ארבע אמות הא אין כאן היזק ראייה בחורבה ודי בעשרה טפחים כדי שלא יהא נתפס כגנב וכ"ת היכא דרוצה זה להשתמש בה הא בגמרא לא משמע הכי דקאמר אגר נטירא איכא בינייהו משמע דלא הוי טעמא אלא משום שמירה ולא משום היזק ראייה ואם נאמר דרבינו סובר דדברי הגמרא איירי בדבר שאינו עשוי להשתמש ואין הטעם אלא משום שמירה ואיהו קא מיירי בדבר דאיכא היזק ראייה דוחק הוא זה דודאי דבריו הוו דברי הגמרא וא"כ הסוגיא דחוקה לישבה שם מטעם היזק ראייה אלא מטעם שמירה וכנראה מדברי רש"י ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה