אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון

פרק יב · הלכה א

פרק יב

הפועלים שהן עושין בדבר שגידולו וכו'. ק"ק דאיך שייך עדיין לא נגמרה מלאכתו למעשר במחובר דודאי כיון שהוא מחובר א"א שיגמר מלאכתו למעשר ואיך התנה במחובר שלא יגמר מלאכתו למעשר ושמא יש לפרש כך לשון רבינו דדבר שגדולו מן הקרקע ועדיין לא נגמרה מלאכתו בין בתלוש כלומר דבתלוש כיון שלא נגמרה מלאכתו למעשר סגי ובין במחובר ובתנאי שיהיו מעשיהם גמירת מלאכה ר"ל שלא יהיה מנכש בבצלים כמ"ש לקמן והשתא יהיה ויהיו מעשיהם גמירת מלאכה הוא נקשר עם מ"ש בין במחובר ולשון ועדיין לא נגמרה מלאכתו הוא נקשר עם מ"ש בין בתלוש:

ויהיו מעשיהן גמירת המלאכה וכו'. כוונת רבינו לאפוקי מנכש ועודר דעדיין באותו מעשה לא נעשה גמר המלאכה בכך ואע"ג דרבינו בתלוש נמי איירי שכן כתב בין בתלוש וכו' ובתלוש לא בעינן שיגמר למעשר באותה המלאכה מ"מ אפשר דמאי דקאמר בתלוש גמר מלאכה הוא לאפוקי דאחר שנגמרה מלאכתו דאינו יכול לאכול כדקאמר לקמן:

שנאמר כי תבא בכרם רעך וגו'. אמרו שם בברייתא כי תבא נאמר כאן ביאה ונאמר להלן לא תבא עליו השמש מה להלן בפועל אף כאן בפועל הכתוב מדבר וזו היא הברייתא שהזכיר ה"ה ז"ל ברייתא שם. ומה שאמר

וכי אילו לא שכרו וכו'. אפשר דנפקא ליה מהא דאמרינן התם איסי בן יהודה אומר כי תבא בכרם רעך בביאת כל אדם הכתוב מדבר ואמרו שם לא שבק איסי חיי לכל בריה ואע"פ שכבר כתב דברי הברייתא באומרו מפי השמועה וכו' כתב ג"כ טעמא דאמר רב:

מפי השמועה למדו שאין הכתוב מדבר אלא בשכיר וכי אילו לא שכרו וכו'. בפרק השוכר את הפועלים מפיק ליה מג"ש בברייתא נאמר כאן כי תבא ונאמר להלן כי תבא עליו השמש מה להלן בפועל הכתוב מדבר וכו' וקצת תימה הוא איך רבינו לא מפיק ליה מהכא אלא מסברא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה