אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון

פרק יא · הלכה ו

הלכה ג

אם הודה במקצת כשאר הטענות וכו'. הטור בח"מ סי' פ"ט כתב בשם ר"י דהיכא דהודה מקצת נשבע השכיר ונוטל דליכא שם מיגו דלא שכרתיך דאיכא העזה אבל רבינו ז"ל כתב דישבע שבועת התורה משום דאית ליה דאמרינן מגו דהעזה כנראה מדברי הר"ן בפרק כל הנשבעים וקשה דאי אמרינן מיגו דהעזה א"כ בשבועת היסת יהא פטור במיגו דלא שכרתיך דבשכרתיך אינו חייב אלא שבועת היסת ולמה לי שבועת התורה ואי איכא שום גריעותא בהך מיגו אמאי נאמן במיגו דלא שכרתיך הא מיגו כי האי לא אמרינן וי"ל דאמרי' מיגו לאוקמי מילתא אדין תורה דישבע בע"ה ולא שכיר אבל לא אמרינן מיגו לאפוקי דינא מדין תורה דמודה במקצת דין הוא דישבע ונאמר דלא ישבע:

שהיה תובע והולך עד יום ה' וכו'. אם פירוש דברי רבינו שכתב עד יום ה' הוא שתבעו בליל חמישי אתי שפיר דכיון דתבעו בליל חמישי נותנין לו כל היום של ה' לבד אבל אם פירוש דברי רבינו הוא שתבעו בסוף יום ד' וכנראה מדברי הטור בח"מ סי' פ"ח שכתב בדברי רבינו עד סוף יום ד' דנראה שהבין מדבריו שתבעו סוף יום ד' למה נותנין לו כל יום חמישי שהוא לילה ויום הא לרבינו אין נותנים אלא או יום אחד או לילה אחד כדכתב לעיל שכשתבעו ביום ג' אין נותנים לו אלא יום ג' ולא ליל ד' ויש לומר דשאני התם כיון דליל ד' הוא מיום אחר אין נותנים לו אבל כשנותנים לו ליל ה' שהוא קצת מהיום ה' נותנים לו כולו לכך נותנים לו היום ג"כ שהיום הולך אחר הלילה והשתא אתי שפיר שהוצרך רבינו לומר חלוקה זו של וכן שהוא מודיע חידוש זה כן נ"ל ליישב מה שהבין הטור בדברי רבינו. עד סוף הפרק עדיין יש מקום לעיין ולא היה לי שעת הכושר:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה