לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון
פרק י · הלכה ב
השאילני היום ואשמור לך למחר וכו'. כתב ה"ה מדברי רבינו נראה שהוא מפרש הקושיא על כל הברייתא והטור בסימן ש"ה כתב בשם הרמ"ה דמפרש כדעת רבינו והקושיא שהקשה לו מהשאילני ואשמור לך דאין המשאיל עם השואל לא הוא ולא כליו כוונתו לומר דהשאילני ואשמור לך משמע דשכר השאלה היא השמירה ומה שנאבד הוא הכלי השאול וכיון שכן אין שם כלי אחר מהשואל עמו כדי שנאמר הרי כליו עמו דכלי זה אשר נאבד הוא השאול ועלה דיינינן אבל לעיל בחלוקה דשמור לי ואשאילך הוי איפכא דהשאלה היא שכר השמירה והדבר השמור הוא שנאבד והרי יש עמו כליו של מפקיד דאנן לא דיינינן אלא על הדבר השמור אשר נאבד וזו היא הקושיא החזקה אשר לטור ז"ל על דברי רבינו והרמ"ה ז"ל. ואפשר לומר בדוחק דהשאילני ואשמור לך אע"ג דמה שנאבד הוא הדבר השאול ובזה אין כאן בעלים לא הוא ולא כליו מ"מ אפשר שיאבד הדבר השמור ובזה איכא כליו דומה לחלוקה דשמור לי ואשאילך לכך הוצרכה הגמרא לתרץ גם כן כאן דהשאילני היום ואשמור לך למחר וכל זה דוחק: