אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון

פרק ט · הלכה ו

הלכה ה

נותן להם שכר כל היום. בגמרא אמרו ויהיב להו כפועל בטל וכן הוא הדין ודאי דאינו דומה הבא טעון לבא ריקן וא"כ קשה איך כתב רבינו שכר כל היום ואולי מ"ש כל היום היינו כפועל בטל וכדכתב ה"ה ולא הוצרך לפרשו דכבר כתב לעיל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן אבל מ"ש למטה בא הנהר והשקה נותן להם כל שכרן דמן השמים נסתייעו קשה קצת דכל שכרן משמע שכרן משלם וכדכתב למטה ואם לא יעשה במלאכה יחלה נותן לו כל שכרו והתם הוי משלם, ועם מ"ש ה"ה ואפשר שזו היא כוונת רבינו ז"ל באומרו שמן השמים נסתייע שר"ל שעשה מלאכה שפתח ראשי התלמים ונעשית לו בקל יש לתת טעם דנותן לו כל שכרו משלם כיון דסוף סוף עושה קצת מלאכה אע"פ שהיא קלה קצת, אבל מ"מ כיון שה"ה לא כתב זה אלא בלשון ואפשר ועוד שלא הכריח הדבר מלשון כל שכרן משמע דלא ברירא ליה דלשון כל שכרן ליהוי שכרן משלם אלא כפועל בטל דומיא דשכר כל היום שכתב קודם דהוי פי' כפועל בטל כדכתיבנא:

אבל מי שפסק עם אריסו כו'. בגיטין פרק מי שאחזו גבי פלוגתא דרשב"ג ורבנן היכא דאמר לאשה ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי איצטלתי דרבנן סברי אבד איצטלתיה תתן את דמיה הביאו שם עובדא דההוא גברא דאמר לאריסיה כולי עלמא דלו תלת דלוותא ואכלי ריבעא את דלי ד' ואכול תילתא לבסוף אתא מטרא אמר רב יוסף הא לא דלה רבה אמר הא לא איצטריכא לימא רב יוסף דאמר כרבנן ורבה דאמר כרשב"ג ע"כ. והשתא קשה כיון דדין זה על כרחך אתה מוכרח לומר דאינו אלא באריס מפני שהוא שותף לקרקע ומטר זה הוי כשבח שבא לקרקע וכיון שהוא שותף זוכה בו וכן שאר אריסים נטלי ריבעא ואע"פ שאין צריכים לדלות וכדכתבו התוספות אבל בפועל לא וא"כ אשה דמיא לפועל דלא שייך שם הך טעמא דשותפות וא"כ אפשר דהתם רבה יאמר כרבנן ואיך מדמה פלוגתא לפלוגתא וצ"ע:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה