אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון

פרק ז · הלכה ג

הלכה ב

או יתן ויחרים על מי שלקח ממנו וכו'. מדכתב רבינו דיחרים על מי שלקח ממנו ולא חייבו שבועה למשכיר משמע דאית ליה דכיון דהוי בתוך הזמן איכא חזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו מהני הך חזקה כדי שיטול התובע בלא שבועה וזו היא סברת רבותיו הר"י ן' מיגאש והרי"ף ז"ל כתבם הטור ז"ל בח"מ הלכות טוען סי' ע"ח וכתב שם שהרא"ש ז"ל חולק והרב ב"י ז"ל הכריע שם דעת רבינו מלשון אחר שדעתו כדעת רבותיו והוא ממאי דכתב גבי עד אחד מעיד שהוא פרוע דאם הוא תוך זמנו נפרע בלא שבועה והתם ודאי הלא טוען ברי שפרעתיך ואפילו הכי פסק שנוטל בלא שבועה ואי משום הא לא איריא דשאני התם דאיכא שטר אבל מלשון זה נ"ל מוכרח שדעתו כדעת רבותיו כדכתיבנא ע"כ יש לתמוה עליו ממ"ש בפרק שלישי מהלכות שכנים גבי אחד מן השותפין שבנה כותל שמבדיל בינו ובין חבירו דאם בא לתבוע אותו ליתן חלקו בהוצאת הגובה מה שהוסיף על ארבע אמות וכו' דנשבע בנקיטת חפץ ונוטל והא התם בתוך זמנו הוי ועדיף מיניה דאמרינן בגמרא בריש פרק השותפין דאפילו אביי ורבא דאמרי אדם פורע בתוך זמנו מודו התם דאינו פורע משום טעמא דמי יימר דמחייבי לי רבנן וא"כ משמע דעדיף מהיכא דהוי תוך זמנו וכיון דהכא לא הצריך רבינו שבועה כ"ש התם וכבר עמדתי על זה שם ועדיין צ"ע. ועל דברי הטור ז"ל יש לתמוה דבהלכות טוען סימן ע"ו הביא מחלוקת על זה וכתב שם שדעת רבינו שנוטל בשבועה ובסימן שי"ו בהלכות שוכר כתב כלשון זה שכתב רבינו כאן או יתן ויחרים על מי שלקח ממנו והוא שלא כדעת אביו הרא"ש ז"ל דלהרא"ש נראה דבעי שבועה והוא סתם דבריו כנגד אביו ולא הזכיר כלל סברתו אע"פ שכבר כתב דעתו בהלכות טוען מ"מ לא היה לו לסתום כאן היפך דעתו מבלי הזכרת סברתו דאין כן דרכו:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה