לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה א
שומר שטען וכו'. היינו הא דאיסי בן יהודה בפרק האומנין (דף פ"ג) ומבואר כל מה שכתב כאן רבינו ז"ל שם בהלכות וממאי דכתב רבינו ז"ל בפ"ב מהלכות שותפין משמע דאית ליה דהא דאיסי הוי בכל מילי וכן משמע מדברי הטור ז"ל סי' קפ"ז וכתב שם והרמ"ה ז"ל כתב דלא אמרינן הכי אלא בשבועת שומרין אבל בעלמא כגון בטענת פרעון והשבה וכו' ואיכא למידק טובא דא"כ כשאדם אומר לחבירו פרעתיך בשוקא אם לא יביא עדים לא יהיה נאמן לדעת רבינו ז"ל כיון דאית ליה דהוי בכל מילי דהא מדברי הטור ז"ל משמע דהרמב"ם ז"ל אית ליה הא דאיסי אפילו במילי דפרעון וכי תימא הא לא שייך ביה שבועת התורה אלא היסת מ"מ היכא שאמר אני חייב לך מקצת ופרעתיך מקצת אית ביה שבועת התורה ויביא ראיה וזה אי אפשר לומר כן דאפילו אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני ובאו ואמרו לא היו דברים מעולם אינו כלום דנאמן וכדכתב רבינו ז"ל פ"ו מה' טוען וגם בדברי הרמ"ה ז"ל קשה טובא דלאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה דאם הוא מחלק בין שומרין לשאר דברים למה לו לומר דפרעון והשבה משום דעבידי אינשי למפרע בצינעה אפילו הוי מילי דפרהסיא שאני התם דלא הוי מילי דשומרין ולא נאמר אין רואה אלא במילי דשומרין דעלה כתיב שבועת ה' תהיה בין שניהם ועוד דבמילי דצינעה אפילו בשומרין לא יביא ראיה וכדכתב הטור ז"ל בשם הרמ"ה ז"ל בה' פקדון סי' רצ"ה דדוקא מילתא דשלטא ביה עינא וכו' אבל מילתא כל דהו דעביד דמתרמי דלא שלטא ביה עינא כגון מאן דנקיט חפצא בידיה משתבע ומפטר ואם כוונתו לחלק בין דברים הנעשים בצינעה לדברים דעבידי בפרהסיא א"כ מה לו להזכיר חילוק בין שומרים לדברים אחרים ועוד מה הוקשה לו מעובדא דגמרא והוצרך לומר דהתם הוי פקדון אפילו לא הוי פקדון מ"מ שאני התם דהוי מילי דפרהסיא כמ"ש שם קלא אית ליה וגם קשה קצת למה הוצרך לומר דהמעות היו פקדון בידו אפילו היו מלוה כיון שלקחם לו הרי עושה אצלו פקדון מיהו לזה יש לומר דאין זה כל כך פקדון כיון שלא לקחם ממנו אבל מ"מ לכל הדברים הנזכרים צ"ע ולהתיישב בדבר דנ"מ לענין דינא טובא. ועוד נ"ל דמ"ש שם הרב"י דאין זו שבועת השומרין די"ל לדעת הרמ"ה דהוי שבועת השומרין דכיון שהוא פקדון בידו מה לי נאבד כולו מה לי נאבד חציו וכדאמרינן בעלמא מה לי קטלה כולה מ"ל קטלה פלגא בריש פרק השואל (דף צ"ה) ה"נ היכא שהחמיץ נאבד חציו וצריך לישבע על כך כמו בשבועת השומרין: