אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי אברהם די בוטון

פרק יא · הלכה ו

הלכה ה

סירכא זו לא היתה במקום נקב כו'. שם (דף מ"ו) גבי כסדרן כשרה פירש שם רש"י ז"ל שטעם איסור הסירכא מפני שאין סירכא בלא נקב והתוס' כתבו שם שהטעם מפני שעתידה להתפרק ולהעשות נקב וחזרו ודחו טעם זה מפני היתר הנפיחה דמה איכפת לן כשנפחו אותה ולא נמצאת נקב הא טעמא לא הוי אלא מפני שעתיד להעשות נקב, ורבינו שכתב שמדין הגמ' הותרה הנפיחה משמע דלית ליה אלא טעמא דאין סירכא בלא נקב ועדיין קשה דאי טעמא הוי דשסרוכה ללב אמאי כתב דכשרה בנפיחה הא ודאי דאין סירכא בלא נקב ודילמא הלב אינקיב לבית חללו וטרפה לכך נראה דהוא ז"ל סובר שאין אנו תולים הנקב אלא בריאה שהסירכא שבאה משם היא מחמת רוב המאכל ונעשה חוט עב ויצא משם והיה נקב אבל בלב או בשאר מקומות לא תלינן נקב כלל אלא ריר בעלמא וראיה לדבר דאל"כ כשתסרך הלב לדופן או לשום מקום אחר אמאי לא מטרפינן לה דילמא ניקב הלב וכן כשתסרך המסס או שום אחד מהאיברים שתטריף בנקיבה הוה לן למיסר משום דודאי אית שם נקב ואנן לא חזינן בגמ' איסור סירכא אלא בריאה בלבד א"ו דלא תלינן נקב אלא בריאה בלבד ולא בשאר המקומות. זה נ"ל בדעת רבינו:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שחיטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה