לחם משנה על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ב
שהייה וכו'. פרק השוחט (חולין דף ל"ב) משנה נפלה סכין והגביהה וכו' (עיין בכ"מ) ואמרה הגמרא מאי כדי שחיטה אמר רב כדי שחיטת בהמה אחרת אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב כדי שחיטת בהמה לבהמה ועוף לעוף וכו' ואמר שם במסקנא אמרי במערבא וכו' (עיין בכ"מ) וכתב רש״י ממילא שמעינן ועוף לעוף ועבדינן לחומרא ורבינו ז״ל מפרש דלא פליג אמאי דקאמר בהמה לעוף וכתב בהמה דקה לעוף משום דאפילו בדקה משער בדקה ולא בגסה כ״ש בעוף:
ואם שהה כדי שיגביה את הבהמה וירביצנה וישחוט שחיטתו פסולה ואם שהה פחות מכדי זה שחיטתו כשרה. כך היא הנוסחא הנכונה בדברי רבינו. ומה שאמר וירביצנה וישחוט נסתפק לנו אם האי ישחוט היא שחיטה גמורה או מיעוט סימנין ולזה כתב כאן רבינו לשון סתום ולא אמר כאן וישחוט שחיטה גמורה וכתב לקמן שכששהה במיעוט סימנין הרי זו ספק: