לחם משנה על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה כב
ישראל ששחט לעכו״ם וכו'. פרק השוחט (חולין דף ל"ח:) משנה אמר רבי יוסי דאזלינן בתר השוחט ופסקו שם בגמרא כר״י:
לפיכך עכו״ם וכו'. לכאורה משמע דהכי קאמר דבעכו״ם נבלה דאזלינן בתר מחשבתו שהיה לע״ז ואי אפשר לומר כן דרבינו פסק דלא כרבי אליעזר דאמר סתם שחיטת עכו״ם לע״ז דלדידיה אסורה בהנאה הוי כדאמרו בפרק הכל שוחטין (חולין דף י"ג) דהך מתני' דשחיטת עכו״ם נבלה איתא דלא כרבי אליעזר אבל לרבנן הטעם דנבילה הוא משום דאמר קרא וקרא לך ואכלת מזבחו הא למדת שזבחו אסור כדכתב רבינו בפרק רביעי ולכך נראה דה״פ אם היינו אומרים דאזלינן בתר מחשבת בעל הבהמה היינו אומרים דמאי דקאמר קרא זבחו ר״ל בהמתו ונקרא זבחו כי היכי דבפגול אמרו בגמרא דאע״ג דאמר קרא והקריב המקריב ר״ל בעל הבהמה וא״כ עכו״ם ששחט לא מיקרי זבחו אבל השתא דאמרינן דאזלינן בתר הזובח א״כ נקרא זבחו העכו״ם הזובח אע״פ שהוא של ישראל: