אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה א

פרק ב

בכל מקום וכו'. בסוף פרק האיש מקדש (קידושין דף נ"ז:) אמרו לפי שנאמר כי ירחק ממך המקום וזבחת בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח במקום קרוב פרט לחולין שלא ישחוט בעזרה וכו' עוד שם יכול לא ישחוט ואם שחט ישליכנו לכלבים ת״ל לכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה ע״כ. ובפרק כסוי הדם (חולין דף פ"ה:) הביאו ברייתא שאמרו השוחט את הטרפה וכו' (עיין בכסף משנה בד"ה וכל השוחט כו') ואמרו שם א״ל רב פפא לאביי וסבר ר״ש חולין בעזרה דאורייתא היא אמר ליה אין והתניא ר״ש אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו באש וכן חיה שנשחטה בעזרה אא״ב דאורייתא היינו דגזרינן חיה אטו בהמה אלא אי אמרת דרבנן בהמה מאי טעמא דילמא אתי למיכל קדשים בחוץ היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה וכו' ע״כ. והשתא יש לתמוה על רבינו כמאן פסק אי כמ״ד חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא כדקאמר ודברים אלו דברי קבלה הן וכ״נ ממ״ש פרק ט״ז מהלכות מאכלות אסורות שכתב שם וה״ה בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורין מדבריהם בהנאה כמו שיתבאר בהלכות שחיטה ע״כ. משמע שהם מדבריהם ואם נאמר כן קשה חדא דהיכי מייתי קרא דכי ירחק ממך המקום וכו' דדריש ליה מ״ד חולין שנב״ע דאורייתא וכ״ת אפילו למ״ד לאו דאורייתא דריש הני קראי והוא אסמכתא בעלמא אכתי קשה חדא דאי מדרבנן הא אמר שם בגמרא שהבאתי דלא גזרינן חיה אטו בהמה ורבינו כתב דבחיה ובהמה הכל אסור בהנאה. ועוד ר״ש דאמר השוחט את הטרפה וכן השוחט ונמצאת טרפה וכו' משום דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה קאמר בגמרא דס״ל חשב״ע דאורייתא דהכי פריך אביי וסבר ר״ש דחשב״ע דאורייתא כלומר דאי דרבנן מה לי ראויה מה לי אינה ראויה ואיהו ז״ל פסק דהשוחט ונמצאת טרפה מותרת בהנאה משום דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה א״כ ודאי הוי דאורייתא ועוד דבחשב״ע גבי כסוי הדם לקמן פי״ד אמר רבינו דפטור לכסות ואי לאו דאורייתא איך פוטר הכסוי שהוא מה״ת כדכתבו התוס' ואם נאמר דפסק כמ״ד חשב״ע דאורייתא ומ״ש דברי קבלה וכן במאכלות אסורות שאמר מדבריהם ר״ל שכיון שאינו מפורש בתורה דברי קבלה הוא וכמ״ש בריש הלכות אישות דכסף הוי מד״ס אע״ג דכתיב ביה כי יקח וילפינן קיחה קיחה משדה עפרון וזה נקרא ד״ס ואין זה גזירה או תקנה דלא קורא תקנת חכמים דברי קבלה אבל זה הוא הל״מ מ״מ קשה טובא דבפסחים פרק כל שעה (פסחים דף כ"א:) א״ר אבהו כ״מ שנאמר לא תאכל לא תאכלו וכו' אחד איסור הנאה וכו' עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט בנבלה וכו' והקשו שם דהניחא לר״מ אלא לר״י דאתא קרא לדברים ככתבם מאי א״ל ותירץ דמפיק לה מלכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך כל איסורין שבתורה והקשו ור״מ האי אותו מאי עביד ליה ותירץ אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חשב״ע ור״י ס״ל חשב״ע לאו דאורייתא והשתא קשה על רבינו כיון שהוא פסק כר״י בפ״י מהל' עכו״ם דאתא קרא לדברים ככתבם שכ״כ שם אבל נותן הוא לגר תושב שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי במכירה ולא בנתינה א״כ ודאי דמפיק ליה כל איסורין שבתורה מאותו וחשב״ע ע״כ לאו דאורייתא וא״כ איהו דסבר עד דחשב״ע דאורייתא מהיכא מפיק להו מאותו א״א דאיהו פסק כר״י כדפרישית וכ״ת איהו סבר דלחולין שנשחטו בעזרה לא צריך קרא דמקבלה מפקינן ליה זה א״א דהא בגמ' מוכח דר״י ס״ל דחשב״ע לאו דאורייתא הא אי סבר דאורייתא מפקינן קרא להכי ואפילו שתדחוק בלשון ותאמר דמאי דאמר לאו דאורייתא ר״ל לא צריך קרא להכי דאינו מפורש בתורה אלא מדברי קבלה והיינו כמאן דאמר הכא בכסוי הדם דהוי דאורייתא דזה א״א מצד הלשון דאיך יאמר כוונה אחת בדברים מקבילין זה לזה, ומלבד זה קשה דמי דחקו לרבינו לפרש כך ומוציא דברי הגמ' מפשטן דהא חזינן בפ' כסוי הדם דמאן דאית ליה דאורייתא מפיק ליה מאותו. לכך נ״ל לתרץ לדעת רבינו ולומר דהוקשה לו ז״ל דמה הקשו בגמ' בפרק כל שעה דלרבי יהודה חשב״ע מנ״ל דהא אותו מיעוטא הוא וממעט כמה דברים וכמ״ש התוס' ז״ל בריש פרק הערל דבו ממעט כמה דברים הכא נמי נימא הכי לכך מפרש הוא דבגמרא ה״ה דהו״מ לתרץ הכי אלא משום דהגמרא אשכחה לר' יהודה דס״ל בפירוש דחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא שני הכי והמקשה שהקשה היה סבור דלית לן למעוטי אלא חשב״ע לבד דלית בהו לא תאכלו אבל היכא דכתיב לא תאכלו לעולם דמותרים בהנאה דאכילה לחודה כתיבא דהכי משמע פשטיה דקרא ואף על גב דבחשב״ע נמי כתיב כי ירחק בריחוק מקום אתה אוכל אבל בקירוב מקום אי אתה אוכל דנפיק מכללא דמ״מ לא כתיב לא תאכלו בפירוש זה היה דעת המקשה והמתרץ היה יכול לתרץ דאפ״ה אותו ממעט כמה דברים חלוקים כדפרישית ולהכי רבינו ס״ל דמאותו ממעטינן כמה דברים ופסק כר' יהודה וממעט מאותו כל איסורין שבתורה וחשב״ע. א״נ סבר רבינו כההוא מדרבנן דפרק כל שעה דמפיק ליה מאותו שאר איסורין ע״ש:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שחיטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה