לחם משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה ה
נשרו רוב עליו אם נשתיירו ג' עלין בקן אחד כשר. כתב ה״ה דרוצה לומר בכל קן וקן. והטור לא הבין כן בדברי רבינו בסימן תרמ״ו אלא שסובר כסברת בעל העיטור דבקן אחד שלשה עלין לחים סגי וטעמו של בה״ע דמדמי ליה ליבשו עליו דכשנשתיירו שלשה עלין לחין כשר וה״ה לנשרו. אבל הרא״ש ז״ל חילק בין נשרו ליבשו דיבשו מיהא איתנהו. וא״ת לבעל העיטור למה בגמרא בפרק לולב הגזול (סוכה דף ל"ב:) כשהקשו הא גופא קשיא אמרת נשרו עליו כשר והדר תני ובלבד שתהא עבותו קיימת כיון דנתרי להו תרי עבות היכי משכחת לה ותירצו משכחת לה באסא מצראה לישני ליה משכחת לה שנשרו רוב העלין (שבלולב) [שבב'] ונשאר אחד קיים. וי״ל דא״כ לא הוה ליה למימר ובלבד שתהא עבותו קיימת כיון דנחית להודיענו זה דמנין אני יודע דעבותו קן אחד אבל השתא אתי שפיר ובלבד שהעבות יהיה קיים אע״פ שעלים היתרים נשרו והם רוב לית לן בה: