אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אברהם די בוטון

פרק ח · הלכה א

פרק ח

ארבעת מינים האלו וכו' שהיה אחד מהן יבש או גזול או גנוב אפילו לאחר יאוש וכו' הרי זה פסול. קשה דלא אמרו כן בריש פרק לולב הגזול (סוכה דף ל') אלא משום מצוה הבאה בעבירה ורבינו לא פסק כן אלא כמ״ד דביו״ט שני יוצא בגזול ולא חייש למצוה הבאה בעבירה כמ״ש לקמן בפרק זה כל אלו שאמרנו שהן פסולין כו'. ונראה דרבינו מפרש דשמואל ודאי ס״ל מצוה הבאה בעבירה והיינו דוקא ביו״ט ראשון דלא הוי דומיא דקרבן דאמרו לאחר יאוש דפסול משום מהב״ע אבל ביו״ט שני אע״פ שבמקדש הוא דאורייתא מ״מ שאני ליה מקרבן [דהכא] יוצא בשאול ובכמה פסולים משא״כ בקרבן וא״כ לא חיישינן למהב״ע דהאי מילתא מקרבן ילפינן ליה ולזה כתב ה״ה ומבואר בגמרא שהגזול אפילו אחר היאוש פסול אע״פ שזה אינו מבואר כ״כ. ומה שיש עוד לדקדק כאן כתבתי במקום אחר:

אע"פ שבטלו האשירה מלעובדה וכו'. הרב"י בכ"מ הבין בדברי ה"ה שעבודת כוכבים של עכו"ם שלא בטלה וכן של ישראל אם נטל יצא וע"פ זה הקשה עליו. ואין הדבר כן כמו שכתבתי בהבנת דבריו וכן מה שהקשה דאיך אפשר שרבינו גורס משום מצוה וכו' דהא רבינו לא פסק כן אלא כמ"ד דיוצא בגזול ביו"ט שני מיושב במ"ש דאפילו דיוצא בגזול ביו"ט שני לאו משום דלית ליה מהב"ע קאמר הכי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה