אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אברהם די בוטון

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

סיככה באוכלים פסולה מפני שהם מקבלים טומאה. הא דלא מייתי דרב מנשיא בר אדא דדוקא קצרן מתחלה לסכך אבל קצרן לאוכל צריך מעשה לבטל. דרבינו נראה דפסק כמ"ד (דף י"ד) בססן ממש וכדכתב בפירוש המשנה וכמבואר בבית יוסף בסימן תרכ"ט. ועוד ראיה דפסק כמ"ד כן בפרק ה' מהל' טומאת אוכלין לא הזכיר אלא בססן לבד ואי אמרת דפסק כמ"ד בססן ממש ניחא דלא פירש דהפשט הוא ממש אבל אי מפרש התיר אגודן אמאי לא פירש כן אלא ודאי פסק כמ"ד ממש והטעם שלא ביאר לפי שסמך על מה שכתב שם וכדכתב הרב בית יוסף. דכתב שם הרב ב"י ואין לומר דטעמיה משום דסבר דהלכה כרבי אבא דפליג עליה ואמר דבוצר לגת הוא דאין לו ידות כו' והוא דאמר כאחרים וכו'. ויש לתמוה עליו דאיך אפשר לומר כן דא"כ היה לו לרבינו לפסוק כאחרים והוא לא הביא כאן אלא דברי ת"ק. ואולי יש ליישב דברי הרב הנזכר דהכי קאמר ואין לומר דפסק כרבי אבא ואחרים ומאי דקאמר פסולת מרובה על האוכל רוצה לומר היד והאוכל ולא ביאר מפני שסמך על מ"ש בהלכות טומאת אוכלין ידות האוכלים כאוכלין דזה אי אפשר וכו'. ודומה לזה כתב הרב בסוף דבריו דאם קצרן לאכול אע"פ שנמלך לסכוך הוא בכלל אוכל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה