לחם משנה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי אברהם די בוטון
פרק יא · הלכה ד
הדבר ספק אם אויר עזרה כעזרה או לא וכו'. נראה דרבינו ז"ל גריס בגמרא בפרק ידיעות הטומאה (דף י"ג.) תלה עצמו באויר עזרה מהו אויר עזרה כעזרה או לא והתוס' ז"ל כתבו שם דאין לגרוס כן דבפרק [כיצד צולין] אמרינן טמא שהכניס ידו לפנים חייב דביאה במקצת שמה ביאה ובפרק כל הפסולין נמי אמרינן אי אמרינן ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה לבהונות משמע דאויר נמי נתקדש ועוד אי לאו כעזרה דמיא א"כ כשמוליך דם ואיברים למזבח יפסל ביוצא ולכך כתבו דגרסינן כגירסא דידן כי גמיר שהייה שהייה דבת השתחויה גמירי דלאו בת השתחואה לא גמירי או דילמא בפנים שהייה גמירי לא שנא דבת השתחואה לא שנא דלאו בת השתחואה ע"כ. ונראה לתרץ כל אלו הקושיות שהקשו בתוס' לגירסת רבינו ז"ל דגם לגירסתו הפירוש הוא כמו לגירסתנו וה"ק להאי מילתא דהשתחואה אמרינן דאויר עזרה כעזרה או דילמא להאי מילתא דהשתחואה לא אמרינן אויר עזרה כעזרה משום דהוי שהייה דלאו בת השתחואה ולפ"ז גירסת רבינו ז"ל וגירסתנו הכל בענין אחד ואין בהם אלא חילוף הלשונות: