לחם משנה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי אברהם די בוטון
פרק י · הלכה ה
כל הקרבנות האלו וכו' אע"פ שהדבר מפי קבלה וכו'. קשה דבפ"ק דשבועות שקלו וטרו בגמרא להביא ראיה דקרא אייירי בטומאת קדש ומקדש ואסיקו דאיירי בקדש מג"ש דרבי דבהמה ואיירי במקדש מג"ש דטומאתו טומאתו ורבינו ז"ל לא הביא כאן ראיה זאת אלא מדחייב עליהם כרת במקום אחר. וי"ל דנקט רבינו לשון הברייתא דאמרו הואיל וענש הכתוב והזהיר על הטומאה במקום אחר דהיינו מקדש וקדשיו ה"נ הוי מקדש וקדשיו. ולפי האמת כתבו התוספות ז"ל שם דנקט ברייתא הך בנין אב למעוטי שאר עבירות אבל קושיא דנימא תרומה שהקשו התם לא מתרצא אלא בג"ש דבהמה וג"ש דטומאתו טומאתו וכי היכי דנקטה ברייתא בנין אב למעוטי שאר עבירות הכי נקט ליה רבינו ז"ל. ואע"ג דרבינו ז"ל לא הזכיר אלא הכרת ולא האזהרה כדאמרה הברייתא אין קפידא בכך דנקט העיקר: