לחם משנה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי אברהם די בוטון
פרק ז · הלכה א
ידע שאלו עבודות הן וכו' ולא ידע שזו ע"א לפי שלא היתה של כסף וכו'. אע"ג דבפרק ד' מיתות (דף ס"ב) לא אשכח בגמרא לאוקומי שגגת ע"ז וזדון עבודות אליבא דהלכתא דקי"ל כרבא בעובד מאהבה ומיראה דפטור אלא כסבור שהוא מותר ופירש"י ז"ל כסבור אין ע"ג בתורה ונהי דלא הוי שגגת ע"ג וזדון עבודות אלא שגגת זה וזה וכו' והקשו על זה בגמרא תיפשוט דבעי מיניה רבא מר"נ העלם זה וזה בידו מהו וכו' דמשמע דליכא גוונא לאשכוחי שגגת ע"ז וזדון עבודות מ"מ בפ"ק דכריתות (דף ג') הביאו סוגיא זו ואוקמה רב התם בגוונא דכתב רבינו ז"ל שאמרו שם ואבע"א אפילו תימא בגדול כגון דקא טעי בהדין קרא לא תעשון אתי וכו' סבר כי אסורה השתחואה דכסף וזהב אבל במינא אחרינא שריא ומש"ה כתב רבינו ז"ל שגגת ע"ז וזדון עבודות דלפי סוגיא דפ' ארבע מיתות לא אשכחת לה אלא שגגת זה וזה כדכתיבנא. והרב בעל כ"מ ז"ל הביא על רבינו ז"ל הסוגיא דפ' ד' מיתות ולא דקדק הרב בזה לפשיטותה דאע"ג דלא הוי מסקנא ההיא סוגיא מ"מ הדין אמת דסוגיא דכריתות מסקנא הוי: