אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה ב

פרק א

מגדף וכו'. בריש כריתות תניא מגדף מביא קרבן הואיל ונאמר בו כרת במקום קרבן דברי ר"ע וכו' ומפרש התם דרבנן פליגי עליה דסבירא להו דאינו מביא קרבן דמגדף דכתיב בקרא והנפש אשר תעשה ביד רמה וכו' ונכרת דכתיב גבי קרבן אדלעיל מיניה כתיב כי תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לאו היינו מברך את השם אלא עובד ע"א הוא דעבד מעשה אבל מברך את השם לא כתיב במקום קרבן ולכך אינו חייב קרבן וכיון דרבינו ז"ל פסק כאן דמברך את השם פטור מפני שאין בו מעשה א"כ היה לו לפסוק דמגדף דקרא היינו עובד ע"א כרבנן וא"כ קשה דהוא ז"ל פסק פ"ב מהל' ע"א דמגדף דקרא הוי מברך את השם וכן משמע שקרא למברך את השם מגדף אם כן היכי מזכי שטרא לבי תרי. וי"ל דרבינו ז"ל פוסק דהוי מברך את השם משום דשם הביאו ברייתא דפליגי ר"א בן עזריה וחכמים וחכמים סוברים דהוא מברך את השם וראוי לפסוק כרבנן ומהך טעמא פסק רבינו ז"ל בהל' קרבן פסח פ"ב דמי ששגג ולא הקריב בפסח ראשון ולא הזיד בפסח שני דחייב כרת משום דבפ' מי שהיה טמא אמרו דרבי ס"ל דמגדף הוא מברך את השם כרבנן ונסתלקה השגת הר"א ז"ל אשר השיג שם וכן פירש שם הרב בעל כ"מ ז"ל ומ"מ פסק כחכמים דאמרי פטור מגדף מקרבן משום דהוי רבים לגבי דר"ע וסובר דלאו הא בהא תליא דאפילו נאמר דמגדף היינו מברך את השם אין ראוי לחייבו קרבן משום דכתיב במקום קרבן והכי משמע קצת בריש כריתות (דף ג') דאמרו שם מגדף איצטריך ליה הואיל וכתיבא כרת במקום קרבן אימא מודה ליה לר"ע קמ"ל משמע דהשמיענו דבלאו טעמא הוי הא דכתיבא במקום קרבן אע"פ שיש לדחות ורבנן דאמרו באידך ברייתא שהבאתי שם (דף ה') מי סברת מגדף היינו מברך את השם הוא מפני שהם סוברים ורוצים להקשות לר"ע אפי' שיודו לו דמשום דכתיב במקום קרבן חייב קרבן אבל האמת שאין זה מוכרח:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שגגות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה