לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ז
כל העושה מלאכה בשבת וכו'. כתב הרב המגיד ויש לי סעד לסברא זו וכו' כונת דבריו לתת טעם לדברי ההלכות ואמר דאליבא דרב דס״ל דבדבר שאינו מתכוין אסור כל שכן מלאכה שאינה צריכה לגופה ואפי' לשמואל דאמר דבר שאינו מתכוין מותר מ״מ במלאכה שאינה צריכה לגופה מודה דחייב לכך פסק במלאכה שאינה צריכה לגופה דלא כר״ש ודלא כרבא דס״ל כותיה בריש פ' נוטל (שבת דף קמ"א:) גבי הוציא תינוק מת וכיס תלוי בצוארו דס״ל דאינו חייב משום תינוק וזה דעת רבינו ז״ל וא״ת א״כ איך פסק בפ' י״ח המוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו דחייב משום הכיס דמשמע דאם הוא מת אינו חייב לא משום תינוק ולא משום כיס וכסברת רבא ד תינוק כדין מת אפילו שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה וזה נתבאר חייב משום תינוק מ אי לא לישמעינן רבותא דאפילו במת דחייב. וי״ל דבמת חייב משום כבר בדברי רבינו בהלכות אלו אבל בחי הודיענו רבינו דאע״פ דאינו שום כיס מיהא חייב: