אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי אברהם די בוטון

פרק ז · הלכה ד

הלכה א

וכל המכוין מלאכתו והניחה למועד וכו'. הא שלא גזרו שלא יעשנה במועד משום דילמא ישהה לעשותו במועד כמו שגזרו בגילוח שמא ישהה עד חוה״מ התם לאו טעמא משום דכי ישהה יעשה מלאכה במועד דהאי לא איכפת לן כיון דמותר מן הדין אם כן אין לגזור בשביל כך אלא הטעם שלא יכנס מנוול כמ״ש לקמן רבינו ז״ל משום הכי גזרו. ובגמ' מי שהפך (י"ב:) שאלו כיון מלאכתו במועד וכו' את״ל צרם אזן בכור קנסו וכו' את״ל מכר עבדו לעכו״ם וכו'. ובפ' פסולי המוקדשין (ל"ד:) אסיקו בגמ' בבכור דלא קנסו לבנו ודמכר עבדו לעכו״ם אסיקו בפ' השולח (גיטין מ"ד:) דלא קנסו וא״כ היה נראה קשה לשיטת רבינו ז״ל דס״ל דכל את״ל פשיטותא הוא כמו שנראה מדברי ה״ה ז״ל פרק י״ב מהלכות מכירה אלא דשאני הכא דהגמ' גלי לן בהפך היכא דלא גלי לן ודאי פשיטותא כיון שהגמרא תפס הצד האחד באחד מאלו:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה