אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

בכור שנולד ומומו עמו הרי זה מוכן וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל ולכתחילה אין מבקרין אותו משום נולד מערב יו"ט. וא"ת אמאי לא קאמר דגזרינן אטו היכא דנולד הבכור קודם יו"ט והמום ביו"ט דהשתא לא צריך לומר חדא גזרה היא. וי"ל דלא רצה לגזור אלא אטו שנולד הוא ומומו ביחד והוא בעי"ט אבל לגזור אטו כשנולד הוא בעיו"ט ומומו ביו"ט אין סברא לגזור. עוד כתב וכולא חדא גזרה היא (כך י"ל) לפי טעם רבינו וקשה דלפי טעם יש מי שאמר שכתב קודם לכן דטעמא משום מוקצה הוי גזרה לגזרה משום דגזרינן דלמא לא ימצא בו מום ויטלטלנו ואפילו יטלטלנו אין בו אלא איסור מוקצה שהוא ג"כ איסור מרבנן שהוא גזרה. ועוד למה לא כתב למעלה הך וכולה חדא גזרה היא כשגזר בעיו"ט אטו נולדו ביו"ט. וי"ל דהשתא הוי שלש גזרות דהוא גזרה אטו נולד בערב ונולד בערב אטו נולד ביו"ט ונולד ביו"ט גזרה שמא יתירם החכם ולכך הוקשה לו לה"ה ז"ל יותר כאן ואמר כולה חדא גזרה היא. וזהו דוקא שצריך לטעם רבינו ז"ל אבל הטעם יש מי שאמר אינו אלא גזרה לגזרה דלא צריכנא למימר גזרה אטו כולה מערב יו"ט כמו שהוא לדעת רבינו ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה