לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון
פרק י · הלכה יב
במה דברים אמורים כשהיה לה לגבות כתובתה כו'. הוא הדין דקאי אמאי דקאמר לעיל דהשביע לאחד שזינתה שהיא מפסדת כתובתה שחייב דהיינו דוקא כשתפסה מטלטלי וכן כתבו שם התוספות ז"ל כשאמר בגמרא ש"מ משביע עדי קרקע חייב קאי נמי אהכל מודים בעד סוטה ע"כ. וא"ת הא כבר תקנו הגאונים עתה לגבות כתובה אפילו ממטלטלי כדכתב רבינו ז"ל בהלכות אישות. וי"ל דדין זה הוא לפי דין הגמרא שרבינו ז"ל כותב דינא דגמרא לכשיבנה בית המקדש בעז"ה יתברך. וכיוצא בזה השיג הר"א ז"ל על רבינו ז"ל בסוף פי"א והרב כ"מ ז"ל תירץ כדברי. ועוד אותה התקנה אין לה כח כל כך לחייב המשביע לעדות דכבר כתב רבינו ז"ל שם דלא אלימא התקנה ההיא ולכך הנהיגו לכתוב בכתובות מטלטלי אגב מקרקעי: