אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון

פרק ט · הלכה א

פרק ט

והוא שישביעם בב״ד. ממ״ש רבינו ז״ל כאן ולקמן וכן בסוף פ' עשירי מבואר מ״ש הרב כ״מ דאית ליה דלרבנן היכא דהשביעוהו אחרים שלא בב״ד בעי עניית אמן ואח״כ יכפור בב״ד אבל אם אמר השבועה בב״ד בלא עניית אמן אלא שיכפרו לבד בב״ד סגי ולא מצא הרב כ״מ ז״ל מוצא לחילוק זה. ולי נראה דרבינו ז״ל הוקשה לו קושית התוס' ז״ל דאמרו בפ' שבועת העדות (שבועות דף ל"א) במשנה שבועת העדות כיצד אמר לשנים בואו והעידוני שבועה שאין אנו יודעים לך עדות או שאמרו לו אין אנו יודעים לך עדות משביע אני עליכם ואמרו אמן הרי אלו חייבים והוקשה להם לתוס' ז״ל אי מתני' רבנן היא היכא דהשביעוהו אחרים למה לי עניית אמן בכפירה לבד שיאמרו אין אנו יודעים לך עדות סגי דע״כ אי מתני' רבנן היא בב״ד איירי דשלא בב״ד לא מהני אע״פ שהוא מושבע מעצמו דעניית אמן כמושבע מעצמו דמי כדאמרינן בסוף שבועות שתים מ״מ רבנן אית להו דאפילו מושבע מעצמו בעינן שיכפור בב״ד. ולקושיא זו תירצו שני תירוצים. הא' דמתני' כר״מ אתיא ואיירי חוץ לב״ד ונקט תרי גווני מושבע מפי עצמו. הב' דאפילו תימא רבנן ואיירי בב״ד והא דנקט אמן כדי לקצר וה״ה אם אמרו אח״כ אין אנו יודעים לך עדות. ורבינו ז״ל לא נראה לו שום אחד מאלו משום דאי כר״מ א״כ נמצא מחלוקת במשנה קמייתא דר״מ וחכמים וסתם אח״כ דהוי כר״מ וא״כ הוי מחלוקת ואח״כ סתם והלכה כסתם וא״כ קמה לה הילכתא דלא כחכמים והוא דוחק, ואם נאמר דנקט הכי לקצר בתירוצא בתרא ג״כ הוי דוחק ולכך לא נהירא לרבינו ז״ל הני תירוצי. ואם נאמר דלרבנן אפילו בב״ד בעינן עניית אמן וכפירה בב״ד זה אינו דהא בסוף שבועות שתים (שבועות דף כ"ט:) הקשו מר״מ לר״מ דבמתניתין דקאמר דמפי אחרים בעינן שיכפור בב״ד וברייתא דקאמר דאפי' כפר שלא בב״ד ותירצו דמאי דקאמר ר״מ במתני' דבעי כפירה בב״ד גבי מושבע מפי אחרים דלא ענה אמן ובברייתא דענה אמן וא״כ משמע דהכפירה בב״ד דבעינן למושבע מפי אחרים לר״מ הוא דלא ענה אמן וע״כ לא פליגי רבנן עליה אלא במושבע מפי עצמו אבל במושבע מפי אחרים מודו ליה א״כ לרבנן ודאי דכשכפר בב״ד לא בעי עניית אמן וא״כ קשה מתניתין דלעיל דקאמרה דבעינן עניית אמן אי מוקמינן לה כרבנן. ולכך הוצרך רבינו ז״ל לחלק כדי להעמיד מתני' כרבנן דהיכא דהשביעם בב״ד לא בעינן עניית אמן אלא בכפירה בב״ד לחוד סגי ובהכי איירי מתני' דר״פ שבועת העדות ומתני' דבתר הכי דקאמרה משביע אני עליכם ואמר אמן איירי שהשבועה היתה שלא בב״ד ולכך צריך עניית אמן אבל מ״מ בעינן כפירה בב״ד דבעינן שיהא כפירה במקום הראוי להגדה ובזה באו המשניות על נכון. זה נראה בדעת רבינו ז״ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה