לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון
פרק ו · הלכה ה
לחכם המובהק וכו'. פי' אע"פ שאינו סמוך כדפירש דבריו הר"ן ז"ל בפ' נערה המאורסה ובפ' ארבעה נדרים ונסתייעו דברי רבינו ז"ל מדאמרו שם בפ' פסולי המוקדשין שלשה מתירין את הבכור במקום שאין שם מומחה שלשה מתירין את הנדר במקום שאין שם חכם ומדנקט גבי נדרים חכם ולא מומחה כמו גבי בכור משמע דאע"פ שאינו סמוך:
או לשלשה הדיוטות וכו'. מה שלא הצריך דמסברי להו וסברי כדאמרינן בפ' פסולי המוקדשין (דף ל"ז) כתב הרב כ"מ ז"ל דס"ל דלא אמרו כן אלא לר' יהודה ונמוקו עמו דכיון דלר' יהודה בעי שיהא אחד חכם אם השנים יודעים מה שיאמר להם החכם שפיר דמי אבל אי לא כמאן דליתנהו אבל לרבנן דאין חכם ביניהם דמסבר להו אפילו היכא דמסברי להו וסברי מה לנו בכך הא אין מי שיודיע להם ומה לי מסבר להו וסברי או לא סברי:
ואומר אני נשבעתי על כך וכו'. בפ' ארבעה נדרים (נדרים דף כ"ב:) אמרינן אמר רבה אמר רב נחמן הלכתא פותחין בחרטה ובס״פ נערה מאורסה (שם ע"ז:) גבי הא דמתירין נדרים מעומד הקשו והתניא ירד ר״ג מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו (את) נדרו ותירצו ר״ג סבר אין פותחין בחרטה וכו' ור״נ סבר פותחין בחרטה וכו' ופירשו התוס' ז״לx דפותחין בחרטה ר״ל דשואלין אותו אם מתחרט על נדרו ושרינן ליה בהכי ומ״ד אין פותחין סבר אין פותחין לו להתיר בחרטה שמתחרט על מה שנדר אלא שצריך למצוא לו פתח ורש״י ז״ל פירש בהפך דפותחין בחרטה ר״ל שצריך למצוא לו פתח להתיר נדרו ומ״ד אין פותחין ר״ל דאין צריך לפתוח אלא החכם עוקרו בלא פתח ובלא טעם וכיון שנשתנה הפירוש נשתנה גירסתו דס״פ נערה המאורסה והיא הפוכה וגורס ר״ג סבר פותחין ור״נ סבר אין פותחין בחרטה ואע״ג דר״נ גופיה אמר בפ' ד' נדרים הלכתא דפותחין בחרטה צ״ל דגם שם רש״י ז״ל גורס אין פותחין בחרטה וקי״ל לרש״י ז״ל דהלכה היא דאין פותחין בחרטה. אבל בפ' ארבעה נדרים (נדרים דף כ"א:) פירש״י ז״ל באופן אחר אין פותחין בחרטה שאין חכם רשאי לפתוח ולומר לא נדרת אדעתא דהכי וכו' אלא הנודר הוא יתחרט תחילה ויפתח ויאמר לו לא לדעת כן נדרתי והוא פותח תחילה בחרטה וגם לפי פירוש זה הגירסא היא בפ' נערה מאורסה ובפ' הדר הפוכה מגירסת התוס' ז״ל וה״ק ר״ג סבר אין פותחין בחרטה וכיון שהוא צריך למצוא לו הפתח צריך ישוב ולכך צריך מיושב אבל ר״נ סבר דאין פותחין בחרטה אלא הוא מעצמו יבא ויאמר הפתח וכיון שאין החכם צריך לטרוח למצוא לו פתח אלא הוא מעצמו יאמר לכך ס״ל דמתירין מעומד וגם לפי פירוש זה צ״ל דגרסינן בפ' ארבעה נדרים הלכתא אין פותחין בחרטה כדי שלא יקשה מר״נ לר״נ וזה הפירוש כתב הרב ב״י ז״ל בסימן רכ״ח דאית ליה לרבינו ז״ל ולכך כתב דיבא הנשבע מאליו ויאמר הפתח דקי״ל אין פותחין בחרטה דהכין הלכתא לגירסת רש״י ז״ל ולפירושו אבל קשה לי לפירוש זה מה שאמר בפ' ארבעה נדרים בההוא דאתא לקמיה דר״נ אמר ליה נדרת אדעתא דהכי וכו' והרי ר״נ פתח לו פתח וכיון דהוא סובר דאין פותחין אלא הוא מעצמו יאמר היה לו לפתוח בחרטה. וי״ל דהיה נדר דבר מצוה דומה למ״ש שם הר״ן ז״ל וכבר כתב רבינו ז״ל לקמן דכיון דיש בנדר היתר מצוה או שלום פותחין לו פתח: