לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה יא
נשבע על ככר שלא יאכלנו ונצטער וכו'. שם (ע"ב) בגמ' בעא מיניה רבינא מרבא נשבע על ככר ומסתכן עליה מהו ופריך מסתכן לישרי ליה מר אלא מצטער ואכלה בשגגת שבועה מאי ע"כ והתוס' ז"ל פירשו שני פירושים ורבינו ז"ל פירש פירוש ג' והוא שהיה מצטער שהשוגג הוא שהיה סבור שמותר לאוכלו מפני הצער ולדעתו ז"ל קורא לזה שאינו שב מידיעתו כיון שלא נתחדש לו ידיעה בענין האיסור כלל אלא בענין הדין ולא דמי להיכא שלא ידע שחייבין קרבן על השבועה הזאת שהוא חייב קרבן דהתם נעלם ממנו ענין האיסור אבל הכא אינו כך אלא שחשב שלו לבדו הותר מפני שהוא מצטער וא"כ אין כאן ידיעה מחודשת כלל: