לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ד
שבועת שוא נחלקת לד' מחלוקות וכו'. שם במשנה (דף כ"ט) פ' שבועות שתים תניין הזכירו אלו הג' שבועות בגמ' אמר עולא שנשבע בדבר הידוע לג' בני אדם ע"כ, והביאו רבינו ז"ל בסוף פ"ה ופירש"י ז"ל בגמ' דמ"ש עולא והוא שניכר לג' הוא לומר דלקי משום שוא אבל אם אינו ניכר לג' עובר משום שקר. וכן משמע מן הגמ' (דף כ"ה) שהקשו שם לשמואל דאמר שבועה שזרק פלוני לים (דאמר) פטור משום דליתיה להבא הקשו שם מהא דעולא דאמר והוא שניכר וכו' ואמרו טעמא דניכר הא לא ניכר עובר משום שבועת ביטוי ותירצו שם בגמ' אליבא דשמואל דאפילו בשבועת ביטוי אינו עובר משמע דלרב דקי"ל כוותיה עובר משום שבועת ביטוי ובסוף פ"ה נראה מדברי רבינו ז"ל כמו שהבין ה' מהרר"י קארו ז"ל שאינו לוקה כלל. ולא ידעתי איך יישב רבינו ז"ל דברי הגמרא דבין לרב בין לשמואל משמע דלוקה אלא דלרב חייב קרבן ולשמואל פטור מקרבן כמבואר שם וצ"ע: