לחם משנה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה ה
אינו חייב עד שישהה אחר שיבדיל כדי לקוברם. לפי פירוש הר"א ז"ל שפירש שקאי אנפקד קשה דאיך מתיישב מאי דקאמר בגמרא סבר דילמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא וכ"ת דה"ק לא קברן מפני דאפשר דהנפקד יצטרך לו זוזי להבדלה שלא ימצא יין זה א"א דאם הנפקד בעל הבית איך כתב לקמן בפ"ז דבין שהפקידן אסורין או מותרין לא ישתמש בהן ואפשר לומר דה"ק עד אור הבקר יש לו שהות לקוברן דסבר דילמא יצטרך זוזי להבדלה וילך למפקיד לבקש ממנו רשות להלוותם לו ולפי זה דעת הראב"ד כדעת הרא"ש דיש לו שהות עד אור הבקר ואין כל זה במשמע ואפשר דגירסא אחרת היה לו בגמרא: