לחם משנה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה ה
האומר לשלוחו צא והשאל עם פרתי וכו'. קשה דבפרק השואל אמרו דהוי מחלוקת דר' יאשיה ור"י דר' יאשיה דאית ליה גבי הפרת נדרים דאינו מפר ע"י שליח משום דכתיב אישה יקימנו ואישה יפירנו ה"ה הכא דכתיב הכא בעליו עמו דממעטינן שליח אבל לר"י דלית ליה הכי ה"נ לא ממעטינן שליח ובפ"ק דנזיר אמרו דהא דרבי יאשיה אתי כר"א דאית ליה דבעל יכול להפר כל נדרים שתדור ומש"ה איצטריך קרא דאישה יקימנו אבל לרבנן ודאי דלא איצטריך דקי"ל דכל מאי דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח כדאמר ר"י התם גבי העושה שליח לקדש לו אשה דפסקה רבינו ז"ל לההיא מימרא בפ"ט מהלכות אישות וא"כ כיון דהא דר' יאשיה לא אתיא אלא לר"א ואנן קי"ל דלא כר"א וכן פסק רבינו פי"ג מהלכות נדרים א"כ רבי יאשיה הוי דלא כהלכתא ולא קי"ל כוותיה אלא כר"י ואיך פסק רבינו כאן כר' יאשיה ועוד דבפי"ג מהלכות נדרים כתב עשה שליח לקיים לה או להפר לה אינו כלום שנאמר אישה יקימנו ואישה יפירנו ולמה הביא שם קרא דאישה יקימנו כיון דהוי דלא כהלכתא דלרבנן לא איצטריך כדכתיבנא וי"ל דלרבנן נמי איצטריך קרא להיכא דעשה שליח להפר נדרים שנדרה כבר דבעל יכול להפר וכ"כ הרא"ש בפרק נערה המאורסה והא דמוקמינן לר' יאשיה כר"א משום דאמר כל נדרים שתדור ולרבנן לא איצטריך קרא אלא לנדרים שנדרה כבר אבל מ"מ לרבנן נמי איצטריך קרא ורבינו כשכתבו בהלכות נדרים לא הביא המקרא על דין דקאמר ר' יאשיה כל נדרים שתדור אלא סתמא אמר עשה שליח להפר לה או לקיים וכוונתו לומר עשה שליח לנדרים שנדרה כבר דהוא יכול להפר אפי' אליבא דרבנן ולהכי איצטריך קרא דאישה יקימנו וכו' הבעלים ולא שליח וכן נראה דס"ל לרבינו כתירוצא בתרא שתירצו התוס' דמאי דמפיק ליה ר' יאשיה משום דבלשון אישות משמע דוקא הוא ולא שליח וכן הכא בעליו משמע הוא ולא שליח:
אמר לעבדו הכנעני וכו'. הרי"ף הביא ראיה מדאמרינן בגמרא מסתברא יד עבד כיד רבו משמע דאית ליה כמ"ד אין שלוחו של אדם כמותו והרא"ש דחאה וראיתי מי שרצה לדחות אותה מטעם אחר דדילמא מאי דאמר רבא מסתברא יד עבד כיד רבו איצטריך האי טעמא אפילו למ"ד שלוחו של אדם כמותו משום דאיכא גריעותא דעבד לאו בר מצות ולכך איצטריך רבא לומר הך מעליותא דיד עבד כיד רבו כי היכי דתיקום הא מעליותא כנגד הגריעותא האחרת ומ"מ י"ל דראיית הרי"ף הוא משום מאי דנראה מפשט הגמרא לפום ריהטא דלא נאמר זה אלא למ"ד אין שלוחו של אדם כמותו: