אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי אברהם די בוטון

פרק ח · הלכה ח

הלכה ו

צלהו ואח"כ בשלו או שבשלו ואח"כ צלהו או שעשאו צלי קדרה וכו'. תמה הרב בעל כ"מ ז"ל תמיהה גדולה דכיון דפסק כרבנן דצלהו ואח"כ בישלו חייב הוה ליה לפטור בצלי קדירה דלא מיחייבין אלא לרבי דלית הלכתא כוותיה ותירץ תירוץ נאה. ולי נראה לתרץ דבגמרא אמרינן בשלמא בשלו ואח"כ צלאו חייב דהא בשליה אלא צלאו ואח"כ בישלו הא צלי אש הוא אמאי אמר רב כהנא הא מני רבי יוסי היא דתניא יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח דברי ר"מ ר' יוסי אומר יוצאין ברקיק השרוי אבל לא במבושל אע"פ שלא נימוח עולא אמר אפילו תימא ר"מ שאני הכא דאמר קרא ובשל מבושל מ"מ. והקשו שם התוס' ז"ל לרב כהנא דמוקי לה כרבנן האי ובשל מבושל מאי עבדי ליה וכו'. ונ"ל דמשום קושיא זו ס"ל לרבינו ז"ל דרב כהנא מה שתירץ הכא היינו לברייתא דצלאו ואח"כ בישלו אבל רבנן ודאי דע"כ כר"מ סברי דאל"כ קרא דבשל מבושל למה להו וכיון דרבנן אית להו כר"מ ולית הלכתא כר"מ בההיא אלא כרבי יוסי כדפסק רבינו ז"ל בהל' חמץ ומצה פסק רבינו ז"ל כרבי ובצלהו ואח"כ בשלו מסברא ידענא ליה מידי דהוה אמצה דאין יוצאין במבושל. זה נ"ל לדעת רבינו ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה