לחם משנה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה ד
אכל נא ומבושל כאחת אינו לוקה וכו'. לפירש"י ז"ל בגמרא בפ' כל שעה (דף מ"א) לא פליגי אביי ורבא אלא בענין לאו דכי אם צלי אש אבל בין לאביי בין לרבא לוקה על הנא ועל המבושל שתים אלא דבכי אם צלי אש פליגי דלרבא לא לקי משום דהוי לאו שבכללות שהוא כולל כל מיני בשולים שאינם צליה ולרבא לקי אפילו בהאי. וא"כ לפי פירוש זה נמצא דמאי דכתב רבינו ז"ל שאינו לוקה על הנא ועל המבושל אלא אחת הוא דלא כאביי ורבא. ונ"ל שזה הוא מה שהשיגו הראב"ד ז"ל בהל' סנהדרין וכתב שם זהו דלא כאביי ורבא ע"כ, מפני שהוא מפרש כפירוש רש"י ז"ל וא"כ הוי דלא כאביי ורבא ונסתלקה התמיה שתמה שם עליו הרב בעל מגדל עוז שכתב שם שאפילו שהיה בנוסחת הראב"ד ז"ל הגירסא מהופכת דדברי אביי הם לרבא ודברי רבא הם לאביי לפי דבריו לא היה לו להשיגו אלא איך פסק כאביי אבל לא היה לו להשיגו דלא כאביי ורבא דלפי מה שפירשתי א"ש דכיון דהוא מפרש כפירוש רש"י ז"ל אפילו שגירסתו כגירסת רבינו ז"ל משיגו כן. והרב בעל כ"מ ז"ל הביא דברי ההשגה א"א אביי ורבא ע"כ ופירש כוונתו שיש לו להראב"ד ז"ל הגירסא מהופכת והוא משיג שאיך פסק כאביי במקום רבא. מ"מ נ"ל הנוסחא שהביא בעל מ"ע עיקר דלנוסחא האחרת לא היה לו לכתוב אלא כן א"א פסק כאביי במקום רבא ולשון זה שכתב כבד הוא לפיכך נוסחא הראשונה עיקר ופירושה כדכתיבנא: