אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה כה

הלכה כד

והוא הדין לקדשים קלים וכו'. בפרק קדשי הקדשים אמר שם דהא דקדשים קלים אתיא מדרשא דר' יוסי ורבינו ז"ל פסק להא דר' יוסי בהל' מעשר שני פרק שני שכתב שם מפי השמועה למדנו מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני אינו נאכל אלא בפני הבית וכו'. וצ"ל דרבינו ז"ל גורס בפרק קדשי הקדשים אמר רבינא לעולם קסבר קידשה לעתיד לבא וכמו שגורסים שם התוס' ז"ל ולא כגירסת רש"י ז"ל דגריס קא סבר קידשה לשעתה ולא לעתיד לבא דלדידיה מיתוקם הא מילתא דר' יוסי כמ"ד דלא קידשה לעתיד לבא ורבינו ז"ל פסק בפ"ו מהל' בית הבחירה כמ"ד קידשה לעתיד לבא ולא הוה ליה למיפסק להא דרבי יוסי דפליג עלה אלא ודאי שהוא גורס שם כגירסת התוס' ז"ל דגרסו קידשה לעתיד לבא והאריכו שם בדיבור ליישב הגירסא ולדחות גירסת רש"י ז"ל ע"ש. אבל מ"מ קשה דבתמורה (דף כ"א) על מתניתין דאם באו תמימים מח"ל יקריבו הקשו מבן אנטיגנוס דהעלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו ותירצו שם דמתני' דאמרה דקרבו הוא רבי ישמעאל דדריש להיקשא דמעשר לבכור לומר דמעשר אינו נאכל אלא בפני הבית וברייתא דאמרה דאין מקבלין ממנו היא ר"ע דדריש להיקשא דבכור למעשר לומר דממקום שאתה מעלה בכור אתה מעלה מעשר שני. ורבינו ז"ל בפ"ב מהל' מעשר שני כתב דהיקשא דבכור למעשר הוא לענין שאינו נאכל אלא בפני הבית כר' ישמעאל ובפ"א מהלכות בכורות כתב אין מביאין בכורות מח"ל לארץ שנאמר ואכלת וכו' והיינו היקש דר"ע וא"כ הוי כמזכי שטרא לבי תרי. וי"ל דרבינו ז"ל סובר דר"ע לא פליג על ר' ישמעאל ור' ישמעאל הוא דפליג על ר"ע ואומר דהיקשא לענין דאינו נאכל אלא בפני הבית אתא לחוד ולא לשום דבר אחר ור"ע מוסיף עליו ואומר דאתי נמי לענין דאין מביאין מח"ל לארץ משום דאין היקש למחצה ומקשינן מעשר לבכור לכל מילי והא דמפרש רבינו ז"ל כן משום דבפרק קדשי קדשים שקיל וטרי גמ' אליבא דר"י טובא ואמר דהא דקדשים קלים אין נאכלים כשנפגם המזבח מיניה נפקא משמע דהלכתא כוותיה וקי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולכך הוצרך לומר רבינו ז"ל דהא דר"י לא פליג עליה דר"ע אלא שמוסיף עליו כי היכי דלא תקשי הלכתא אהלכתא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה