לחם משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה יז
קומץ שמיצה שמנו וכו' שמא חיבורי עולין כעולין. כלומר השמן שהוא מחובר לעולין שהוא הקומץ הוא כקומץ וכי היכי דהקומץ אם ירד צריך להעלותו ה"נ השמן אבל לאו משום חסרון קומץ אתינן דהא לא איכפת לן. ויש סיועי לפירוש רבינו ז"ל ממה שהקשו התוס' שם בד"ה חרב שנתערב בבלול כו' דדילמא טעמא משום חיסר שמנה ותירץ דלא חשיב ליה חיסר שמנה והוקשה להם לפירושו מבעיא דרבה גבי קומץ שמיצה שמנה ותירצו דשאני גבי חרב שנתערב בבלול ששניהם נקטרין ולפירוש רבינו ז"ל אין מקום לקושיא זו מבעיא דרבה דהתם לאו משום חסרון דשמן אתינן עלה אלא לענין שאם ירד שיעלה: