לחם משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ז
ואם עלו לראש המזבח לא ירדו. אע"ג דבמעילה אמרו דלר"י לא תבעי דודאי ירד נ"ל דרבינו ז"ל סובר דפליג אסוגיא דמעילה סוגיא דפ"ב דזבחים וסוגיא דפ' כל הפסולין שהקשו תוס' ז"ל בהמזבח מקדש (דף פ"ב) מסוגיא דמעילה דמשמע דר' יהודה פליג בניתנין למעלה שנתנן למטה דאמרו שם ע"כ לא קאמר ר"ש אלא בניתנין למטה שנתנן למעלה וכו' משמע משום דפסל ר' יהודה בהכי אמרינן דפשוט אליביה דאם עלו לא ירדו גבי קדשים ששחטן בדרום וכן פירש"י ז"ל שם בפ"ק דמעילה בסוגיא בפ' כל הפסולין דאמרה דלא פסל ר' יהודה במחשבה דלמטה למעלה משמע דמודה ר' יהודה בהו וכן בסוגיא דפ"ב דזבחים דקאמר קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג ר' יהודה וכו' והוצרכו התוס' ז"ל לידחק לתרץ הסוגיות ורבינו ז"ל נ"ל דסובר דפליגי סוגיי אהדדי ואית לן למפסק כתרי סוגיי לגבי חדא דהיינו ההיא דמעילה ואית לן כסוגיי דפ"ב דזבחים ודפ' כל הפסולין דאית להו דר' יהודה לא פליג בניתנין למעלה שנתנן למטה ור' יהודה ור"ש שוים בזה ולהני סוגיי כי היכי דאתו רבה ורב יוסף אליבא דר"ש ופליגי אליבא דרבי יהודה דרבי יהודה ור"ש שוים בזה דניתנין למעלה וכו' דתלי סוגיא דמעילה טעמא בהכי וכיון דקי"ל כרב יוסף א"כ אפי' לר' יהודה אם עלו לא ירדו. זה נ"ל נכון לדעת רבינו ז"ל אבל קשה ממ"ש רבינו ז"ל בהלכות מעילה ריש פ"ג דקדשי קדשים ששחטן בדרום מועיל בהם מדברי סופרים דלא אמרו כן בגמ' בפ"ק דמעילה אלא למ"ד אם עלו ירדו אבל אנן דקי"ל אם עלו לא ירדו מועלין בהם מן התורה וכבר הקשה שם כן הרב בעל כ"מ ז"ל ותירץ דאמרו שם דלר' יהודה אם עלו ירדו ואנן קי"ל כרבי יהודה. ודבר תימה הוא זה דהא פסק רבינו ז"ל כאן אם עלו לא ירדו לכך נ"ל לומר דסובר רבינו ז"ל דכשתירצו בגמ' מאי מועלין מדרבנן אליבא דכולהו קאמר והמתרץ גלה לו פירוש המשנה למקשה ואומר לו אינו כמו שאתה סבור דלמ"ד לא ירדו הוי מדאורייתא דלכולי עלמא הוי מעילה מדרבנן דוקא אפילו אם עלו לא ירדו כיון דאינם יכולים לעלות לכתחילה אין מועלין בהם דבר תורה והוצרך רבינו ז"ל לומר כן משום דקשיא ליה מאי דאמרו שם לימא תנינא להא דעולא אמר ר"י כלומר ומאי קמ"ל עולא ואי איתא דלא תירץ כן אלא לרבה טובא אשמעינן עולא דלא נימא מעילה מדבר תורה כרב יוסף ואע"ג דרש"י ז"ל כתב שם דאליבא דרבה פריך מאי אשמעינן עולא סובר רבינו ז"ל דפליגי בפירושה דמתני' ואשמעינן דלא כרב יוסף לכך פירש רבינו ז"ל דכולהו מודו דפירושא דמתני' הוי דרבנן ובהכי פריך שפיר: