לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות· רבי אברהם די בוטון
פרק יז · הלכה ד
דרך מאמין לדבריו הרי אלו עדים וכו'. כתב הרב כ"מ שאם טען משטה הייתי בך נאמן ואינו נראה כן דודאי כיון ששתק אם אחר כך טען משטה הייתי בך אינו נאמן וכמו שנתבאר בהלכות טוען אבל מ"ש כאן דרך מאמין וכו' ר"ל שלא תהיה השתיקה דרך שחוק והתול וכיוצא בזה כתב בהל' מכירה סוף פרק ה' גבי קנין מחילה שהוא להודיע שאינו אומר דברים אלו כמשחק וכמהתל לפיכך אם אמר בלב שלם אני אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה אין צריך דבר אחר כלל ע"כ ועל זה הדרך הוא מה שכתב כאן. ובגמרא בפרק זה בורר (דף כ"ט:) איכא תרי עובדי חדא דאמר עירי ושכבי ליהוו עלך סהדי ואחרינא דאמר חיי ומיתי להוו עלך סהדי ומשמע שם דאם שתק הלוה לא מצי למטען משטה הייתי בך והזכיר זה הטור בח"מ סי' ל"ג ולא ידעתי למה לא הזכיר זה רבינו לא כאן ולא בהל' טוען: