אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות· רבי אברהם די בוטון

פרק יב · הלכה ט

הלכה ח

מאימתי חזרת המועל וכו'. יש לדקדק באלה התשובות למה הם חלוקות דהני תלתא דהם מועל בשבועות וטבח ועד זומם בעינן שילך למקום שאין מכירין מה שאין כן באינך וכבר נתן טעם לזה הרב"י בח"מ סימן ל"ד ועוד קשה לי דאלו השלשה עצמם הם חלוקים דהטבח החמירו עליו שילך למקום שאין מכירים אותו וילבש שחורים וכו' ובשנים האחרים לא החמירו בהלבשת שחורים כטבח נפקא ליה לרבינו משום דגריס כרב אידי בר אבין ילבש שחורים ויתכסה שחורים כגירסת הרי"ף ז"ל דגריס הכי כרב אידי ועוד למה במועל בשבועות די שיבא ויאמר חשוד אני ולא סגי הכי בעד זומם או טבח שיבא לב"ד שאין מכירין אותו ויאמר עד זומם אני או הטבח החשוד חשוד אני וצריך לתת טעם לכל אלו. עוד כתב הרב מהר"י ן' לב ז"ל בחלק ראשון ריש כלל תשיעי וז"ל גם הייתי רוצה לכתוב לתרץ קושיא גדולה היא בעיני למה לא החמירו בפרק זה בורר (דף כ"ה.) בההוא טבחא דנפיק טרפה מתותי ידיה שילך למקום שאין מכירין וכו' ובבכורות על ההוא שהיה חשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין וכל הנהו דההוא פירקא איירי דסגי להו בקבלת דברי חבירות ע"כ, ובמ"ש התוס' יתורץ זה דשאני טבח מפני שמערים שלא יעבירוהו מאומנותו אבל לרבינו דלית ליה האי טעמא כדכתב הרב"י בסימן ל"ד קשה. עוד קשה לי דברי הרב"י שם בסי' ל"ד והם בעיני כמעורבבים במ"ש ועוד טעם אחר יש בעד זומם וכו' ואחרי כן כתב ועוד טעם אחר כתבתי לקמן ולקמן כתב וכבר כתבתי לעיל דלהרמב"ם והרא"ש ז"ל וכו' ומיהו כפי אותו לשון שכתבתי בשם התוספות וכו' וזה בשנטל שכר על כך שהוא פסול בממון א"נ אפילו לא נטל שכר על כך כיון דעדות שקר העיד לא מתכשר וכו'. ואי איירי בטבח דעליה קא עסק קשה ודאי הלשון שכתב כיון דעדות שקר העיד וכו' דלא מתיישב הא בטבח ואם יש שם חסרון לשון ואיירי בעד זומם דקאמר דאיירי דנטל שכר א"נ אפילו לא נטל שכר כיון דעדות שקר העיד לא מתכשר לעדות עד שילך למקום וכו' כחמור שבפסולים וזה הטעם שרמז למעלה כשכתב ועוד טעם אחר כתבתי לקמן וכ"כ כאן ועוד טעם אחר כתבתי לעיל כלומר דיש בעד זומם טעם זה מ"מ קשה מאי דכתב דהך טעמא שייך בנשבע לשקר במידי דממון דחשוד על השבועה אפילו דיהא שבועת ממון אמאי לא ליהוי כמלוה ברבית או אינך ואמאי הוי כחמור שבפסולים וצ"ע להבין דבריו שם שנראים כמעורבבים ובודאי שיש שם חסרון לשון. גם מה שכתב שם על מ"ש הנמוקי גבי טבח דאיירי בששחטה לעצמו כשאמרו בגמ' או יוציא טריפה בדבר חשוב דאי לאחרים א"א דעברינן ליה וכתב עליו הרב"י דעוד יש הכרח אחר דאי לאחרים מאי איכפת ליה אי הוי דבר חשוב או לא גם אלו דברים תמוהים דאין כוונת הרב הנמוקי לדחות דלא איירי בשוחט בהמות של אחרים דהא ודאי פשיטא דמאי איכפת ליה אלא לעולם איירי בשוחט בהמות של עצמו אלא נשמר שלא נפרש דאיירי בשוחט למכור לאחרים בהמות של עצמו דהא עברינן ליה אלא איירי בשוחט בהמת עצמו לאוכלה ולא למוכרה:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה