אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

ומכלל החקירות יתר על שבע השוות כו'. רבינו חולק על רש"י ז"ל וכן הר"א ז"ל בהשגות שכתב בפרק שלאחר זה טעה בזה כי הבדיקות אם אמר איני יודע וכו' סובר כדברי רש"י ז"ל דהם סוברים דדוקא השבע הנזכרות במשנה בזמן ומקום הם חקירות וכל השאר הם בדיקות ומה שאמר רב חסדא בגמ' בפ' היו בודקין (דף מ"א.) אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר בארירן וכו' הוא מכלל הבדיקות והכי משמע פשטה דמתניתין דקאמר היו בודקין אותו בשבע חקירות ונפקא ליה התם מקראי משמע דכל השאר הוי בדיקות דלהני ליכא קרא דפטר להו אלא נפקא לן מקרא דרבנן וכיון שכן כולם שוים אבל רבינו סובר דמלבד החקירות של זמן ומקום יש חקירות אחרות בגוף המעשה עצמו כגון בחילול שבת אי זו מלאכה עשה ובע"ז את מה עבד וכיוצא בזה ומה שלא מנו במשנה אלא שבע חקירות מפני שאלו הן שוות בכל העבירות וכל השאר הם פרטיות לכל עבירה ועבירה חקירות הנאות לה וכמו שמבואר בדברי רבינו והוכרח רבינו לפרש כן משום דאמרינן בפרק זה בורר גבי אחד אומר חבית של יין ואחד אומר חבית של שמן הוה עובדא ואתו לקמיה דרבי אמי וחייביה רבי אמי לשלומי ליה חביתא דחמרא והקשו שם אימור דאמר רשב"א היכא דיש בכלל מאתים מנה כי האי גוונא מי אמר וכתב שם רש"י ז"ל דתרי מיני נינהו וכולי האי מכחשי אהדדי מי אמר וקשיא ליה לרבינו דמה הכחשה היא זו כיון שאינה הכחשה בזמן ולא במקום ככל השאר בדיקות הוי ועדות מוכחשת בבדיקות כשרה בדיני ממונות וכבר הקשה כן הרב בית יוסף בהל' עדות בטור ח"מ סימן ל' ותירץ דמכחשי דנקט רש"י ז"ל לאו דוקא אלא ר"ל שאין על כל חבית אלא עד אחד ולכן עדותן בטלה מלחייבו לשלם אבל חייב להשבע שבועת התורה שעד אחד מחייבו שבועה ע"כ. ואני תמה עליו דודאי בגמ' איירי דזה אומר לזה אותה החבית שאתה אומר שהיא של יין יחד היינו עמך באותה העת והיא של שמן והאחר אומר בהפך א"כ מכחישים זה לזה ממש הוא ואי הוי בהכחשה דחקירות אפילו שבועה אינם מחייבים ואי הוי בהכחשה דבדיקות ליחייב אפי' ממון. לכך נראה דרבינו סובר דיש חקירות אחרות בענין המעשה עצמו כגון בארירן הרגו או בסייף הרגו ובהני ודאי ג"כ אם אמר איני יודע עדותן בטלה בדיני נפשות ובדיני ממונות אם הכחישו זה לזה בהם עדותן בטלה ובהכי אתי שפיר ההיא דחבית של יין ושמן דהוי הכחשה בחקירות וכ"כ רבינו לקמן בפרק שלישי שהרי הכחישו בדרישה. ומה שהקשה הכ"מ דבגמ' יהיב טעמא לחקירות דכשאמר איני יודע עדותן בטלה מפני שהם דברים שהעדים נזומים בהם ובהני חקירות שכתב רבינו לא שייך הך טעמא נ"ל לתרץ דטפי עדיף חקירות שכתב רבינו שהם בגוף המעשה כיצד היה מחקירות הזמן ובמקום שהם חוץ מהמעשה והם חקירות חיצוניות וכן הבדיקות כגון עוקצי תאנה וכיוצא בהם הם דברים שאינם בגוף המעשה ובהני חקירות שכתב רבינו בדין הוא ודאי שאם אמר איני יודע בהן עדותן בטלה מפני שהם נוגעים לגוף המעשה עצמו אבל חקירות ובדיקות שהם דברים חיצונים שאלו בגמ' למה בחקירות כשאמר איני יודע עדותן בטלה ולא בבדיקות כיון שכולם הם דברים חיצונים למעשה ולזה הוצרכו בגמ' לתת טעם מפני דבחקירות שייך הזמה אבל בחקירות שכתב רבינו אין צריך לטעם דהטעם ברור כדכתיבנא. וא"ת לדעת רבינו להנהו אוקימתי דאוקי בפ' היו בודקין (דף מ"א.) מתניתין דמעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנה כגון ששפדו ביחור של תאנה כגון שעקר תאנה בשבת וכו' הני חקירות הוו לדעתו ז"ל ובמתניתין הכי קאמרה כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים משמע דמייתי לבן זכאי סייעתא למרבה בבדיקות. וי"ל דלהני אוקימתי מעשה ובדק בן זכאי לעיל קאי והכי קאמר אע"פ שהזכרנו שבע חקירות הם בכללות אבל עוד יש חקירות אחרות פרטיות בגוף המעשה והיינו דבדק בן זכאי בעוקצי תאנים ולפי המסקנא ניחא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה