לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה כז
שמכשירי קרבן כקרבן וכו'. קשה כיון דהוא בעיא היה לו לרבינו ז"ל לכתוב דהוי ספק וכדכתב באינך בעיי ואם תאמר נפקא מינה דאי חישב בחתיית גחלים והקטיר הקטורת על אלו הגחלים הורצה ואין צריך להקטיר קטורת אחר או שחפן ומת וכו' בהך בעיא אמר רב פפא בגמרא דאי חופן וחוזר וחופן חבירו נכנס בחפינתו ורב הונא בריה דרב יהושע אמר איפכא דאינו חוזר בחפינתו ואנן קיימא לן דחופן וחוזר וחופן וא"כ קשה על רבינו ז"ל דמשמע דליכא בעיא לא לרב פפא ולא לרב הונא בריה דרב יהושע והיה לו לפסוק כחד מינייהו. ונראה דפסק כרב הונא בריה דרב יהושע וסבירא ליה דכי אמר רב הונא אדרבא אי חופן וחוזר וחופן לא יכנס אחר בחפינתו לאו לפשיטותא קאמר הכי אלא לדחות פשיטותא דרב פפא ומכל מקום לרב הונא מבעיא ליה ולכך הוי ספק אליביה ופסק כוותיה. אבל קשה דפלוגתא כי הא איפליגו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע גבי נתערב מקצת דמים (בדף נ"ח) פרק הוציאו לו ופסק רבינו ז"ל כרב פפא שופך לאמה ולא ליסוד ודלא כרב הונא וצריך טעם למה לא פסק כאן כן וצ"ע:
סוף הספר