אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי אברהם די בוטון

פרק ה · הלכה טו

הלכה יג

והשני מן השנים שהגריל וכו'. נראה דפסק כרב ואמרו ביומא (בדף ס"ד) דסבר כרבי יוסי דאמר גבי מי שאבד פסחו ומצאו אחר שהפריש פסח אחר והרי שניהם עומדים דמצוה בראשון ובפ"ד מהלכות קרבן פסח פסק רבינו דלא כר' יוסי והוא תימה דקשיא דידיה אדידיה. והרב מהר"י קורקוס ז"ל תירץ שני תירוצים. האחד דאפילו רבנן מודו הכא משום שבא הדיחוי מחמת חבירו ולא דמי לפסח שאבד והפריש שבא הדיחוי מצד עצמו ובשעת הפרשה לא היה הראשון שם והפסיד חשיבותו. ועוד תירץ דדעת רבינו ז"ל כאן דאיזה שירצה יקריב מפני שלא כתב כאן הראשון יקריב וכו'. וכמו שהאריך שם הרב בכ"מ ז"ל. ואני תמה עליו דאין אחד מאלו התירוצים יעלה למה שכתב רבינו ז"ל פר ושעיר של יוה"כ שאבדו והפריש אחרים תחתיהם וכו' יקרבו הראשונים וירעו השניים עד שיפול בהם מום וכו'. הרי דהם דחויים מצד עצמם שנאבדים ודמי לפסח שנאבד וגם התירוץ האחר ליתא דבהדיא אמרינן הכא הראשונים יקרבו א"כ הדרא קושיא לדוכתא. ונ"ל לתרץ דשאני הכא דהא חטאת דבאה לכפרה וחמירא ואפילו רבנן מודו דמצוה בראשון ואי פליגי רבנן התם הוא משום דהוי פסח ולא בא לכפרה ואינו חמור כל כך ולכך איזה מהם שירצה יקריב אבל גבי חטאת דבא לכפרה חמיר אפילו רבנן מודו וה"ק כי היכי דאמר ר' יוסי התם אמר רב נמי הכא דלכולי עלמא הוי דינא הכי. ומה שיש לפלפל על מה שפסק כאן דב"ח אין נדחין כתבתי בהל' שגגות פ"י:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה