אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה ב

פרק ב

ומוציא משם כף ומחתה וכו'. נפל מחלוקת בין רבינו ורש"י ז"ל בענין הכף והמחתה דלרש"י ז"ל בפרק שלישי דיומא הכף והמחתה מפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים ולרבינו ז"ל היה אחר תמיד של בין הערבים וכן כתב רש"י ז"ל בפירוש החומש והרמב"ן ז"ל הסכים לדעת רבינו ז"ל. והאמת דלרש"י ז"ל מסייע לו הברייתא דבפ"ג (דף ל"ב) דקאמרה וחמש עבודות הן תמיד של שחר בבגדי זהב וכו' כף ומחתה בבגדי לבן תמיד של בין הערבים בבגדי זהב ע"כ. הרי בהדיא הזכירו כף ומחתה ואח"כ תמיד של בין הערבים ועוד שאמרו שתמיד של בין הערבים עבודה מחולקת משמע כדברי רש"י ז"ל דתמיד של בין הערבים לחוד אחר כף ומחתה וזו היא הברייתא השנויה בת"כ שכתב הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה דמסייעא לרש"י ז"ל ובתורת כהנים מפורשת יותר. ועוד יש סיוע לרש"י ז"ל מסדר הכתוב דמשמע דובא אהרן דהוי הוצאת כף ומחתה אחר כל המעשה הנזכר בפרשה הוי אבל לרבינו אינו אחר זה אלא אחר תמיד של בין הערבים שלא נזכר בפרשה, וזה דקדק רש"י ז"ל בפירוש החומש שכתב וסדר המקראות וכו'. ולרבינו ז"ל יש ראיות אחרות והם דברי הירושלמי שהזכיר הרמב"ן ז"ל שם וסדר המשנה שאמרה נכנס להוציא את הכף ואח"כ נכנס להקטיר את הקטורת של בין הערבים דמשמע דהוא אחר המחתה. ועוד יש סיוע לרבינו ז"ל מר"ע דתוספתא שהזכירו שם ואח"כ אימורי חטאת ואח"כ תמיד של בין הערבים ולדברי רש"י ז"ל קשה דאין תמיד של בין הערבים אחר אימורי חטאת דכף ומחתה מפסיק. וכבר הרגיש רש"י ז"ל קושיא זו. ועוד סיוע לרבינו ז"ל מהמשנה שאמרה ושעיר הנעשה בחוץ היו קרבין עם תמיד של בין הערבים ולרש"י ז"ל קשה דתמיד של בין הערבים לא היה קרב עמו שום דבר והתוס' ז"ל הקשו לרש"י קושיא זו ופירשו דאימורי חטאת היו קרבים עם תמיד של בין הערבים ודחקו הרבה בפירוש המשנה בדיבור המתחיל ואח"כ שעיר הנעשה בחוץ. ולפירוש רבינו ז"ל ניחא דשעיר הנעשה בחוץ ואימורי חטאות היו עם תמיד של בין הערבים ומפני שנסתייע רבינו ז"ל מכל זה אפשר שריחק אותה הברייתא שהזכרתי למעלה שמסייעת לרש"י ז"ל. וא"ת הך דתנא דבי שמואל ר"א אומר ויצא ועשה אילו ואיל העם ואימורי חטאת אבל פר העולה וכו' מאי אבל לדברי רבינו ז"ל הא אילו ואיל העם עם תמיד של בין הערבים היה קרב וכולם היו נקרבים יחד אילו ואיל העם ואימורי חטאת ופר העולה ושבעה כבשים ותמיד של בין הערבים לר"א בשלמא לרש"י ז"ל דכף ומחתה מפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים ניחא. וי"ל דרבינו ז"ל אינו גורס אבל פר העולה ושבעה כבשים כו' אלא ופר העולה ושבעה כבשים כגירסא שכתבו התוס' ז"ל בשם יש ספרים ולדברי רבינו ז"ל ליכא לאקשויי מה שהקשו התוס' דא"כ איכא למבעי עלה כמו אמתני' דכיון דאין שם הפסק אלא כולם נקרבים יחד עם תמיד של בין הערבים תו ליכא בעיא. אבל התוס' הקשו כן לפי פירושם שהם מפרשין כפירש"י ז"ל דכף ומחתה מפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים ולהכי ליכא למיבעי פר העולה אי קרב עם אילו ואיל העם או עם תמיד של בין הערבים. ולרש"י ז"ל בפירוש החומש הסכים למ"ש בגמרא דכף ומחתה מפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים אלא שדבריו שם תמוהים שכתב בפ' אחרי מות וזהו סדר העבודות תמיד של שחר בבגדי זהב ועבודות פר ושעיר הפנימיים וקטרת של מחתה בבגדי לבן ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ושירי המוספין ותמיד של בין הערבים וקטורת ההיכל שעל מזבח הפנימי בבגדי זהב וכו' ע"כ. ודברים אלו אתו דלא כמאן דלר"א בפ' בא לו כל המוספין היו קרבין עם תמיד של בין הערבים ואיך כתב שיירי המוספין עם תמיד של בין הערבים ומקצת המוספין עם אילו ואיל העם ולר"ע כל המוספין קרבין עם תמיד של שחר ולא נשארו שיירי מוספין ליקרב עם תמיד של בין הערבים ואי אליבא דר' יהודה ור"א בר"ש אליבא דר"ע דאמרי התם דמקצת עם תמיד של שחר ומקצת עם תמיד של בין הערבים אילו היה רש"י ז"ל אומר כן הוה ניחא אבל הוא לא כתב אלא עם אילו ואיל העם מקצת מוספין ועם תמיד של שחר לא הזכיר קריבת מוספין כלל. וכבר עלה בדעתי לומר דאתי כהני תנאי אליבא דר"ע ומקצת המוספין דקאמר שקרב עם אילו ואיל העם הוי שעיר הנעשה בחוץ דמן המוסף הוא ואין זה מספיק דאיך קרי לחד לחוד מקצת ועוד שהיה לו להזכיר עם תמיד של שחר שהיו קרבים מקצת מוספין וצ"ע. והרב מוהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפירושו בדיבור ועשה את עולתו שכתב רש"י ז"ל שם איל לעולה וכו' כתב רש"י דאית ליה כר"ע דמוספין קרבין עם תמיד של שחר ותימה על זה כל מה שהקשיתי ועוד כתב שם דרש"י נשמר דלא נימא כר"א דעם אילו ואיל העם היו קרבים המוספים וגם זה תימה דלרש"י דסובר דכף ומחתה מפסיק אינו כן אפי' לר"א אלא אחר שקרב אילו ואיל העם מכניס כף ומחתה ואח"כ קרבים המוספין ותמיד של בין הערבים. והרמב"ן ז"ל בפירוש התורה הסכים לדעת רבינו ז"ל אלא שכתב שהמוספין עם תמיד של בין הערבים וצ"ע למה פסק דלא כר"ע דהלכתא כוותיה מחבירו ואולי משום דאמרו בפ' בא לו דהיקשא דמלבד חטאת הכפורים אתי לומר דעל מה שזה מכפר זה מכפר והוא כסתם משנה דפ"ק דשבועות. והר"ז הלוי ז"ל בפרק בא לו הסכים לפירש"י ז"ל אלא שכתב דלר"א תמיד של בין הערבים קרב לחודיה אחר כף ומחתה וכל השאר עם אילו ואיל העם ואינו גורס בהא דתני שמואל אבל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה