אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם די בוטון

פרק ט · הלכה ח

הלכה ז

כשם שאין מוכרין וכו'. שם במשנה (דף ט"ז.) אין מוכרין להן דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים. ושם בגמרא אמרו אמר רב חנן בר רבא אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפרכוס אבל לא למכירה והקשו עליו תנן אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק לרבים הא לית ביה נזק לרבים שרי וקשיא לרב דאמר מוכרין ותירצו בארי שבור ואליבא דר' יהודה אבל לרבנן אסור בכל ענין רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה כלומר מתניתין ר' יהודה היא דמתיר בשבורה אבל רבנן דאסרי בשבורה אסרי נמי בארי אע"ג דלית ביה נזק לרבים כלל ע"כ בגמרא. ובמחלוקת רבנן ור' יהודה פסק רבינו בהלכות שבת פרק עשרים כרבנן שכתב שם אסרו חכמים למכור בהמה גסה וכו' אפילו שבורה אין מוכרין וכו'. גם פסק שם כרב דחיה גסה למכירה שכתב שם ובכל מקום אין מוכרין להם חיה גסה כמו שאין מוכרין להם בהמה גסה וכו' וא"כ הך מתניתין שאין מוכרין להן דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק הוי דלא כהלכתא דלרבנן למה לי טעמא משום נזק אפילו באריה תרבות נמי אסור וא"כ קשה איך פסק רבינו כאן כהך מתניתין ושם פסק כרבנן ורב. ונראה לומר דמה שכתב רבינו כאן כגון דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לאו למימרא דדובים ואריות מטעם נזק הוא דאסר דאפילו בלא טעמא דנזק הוי ארי תרבות אסור כדכתב בהלכות שבת אלא מאי דכתב כאן דובין ואריות לדוגמא נקטיה להודיענו הדבר שיש בו נזק שהוא האריות והדובין ולא כתב שיש בו נזק אלא משום השאר שהזכיר כלי זיין וכבלים וכו' דהוי דוקא דאית בהו נזק אבל אי לית בהו נזק לא ומתניתין דלא הזכיר כלי זיין וכבלים וכו' אלא הדובין והאריות לבד קשיא ליה לגמרא משום דודאי כיון דלא הזכיר הני ותני שיש בו נזק לרבים משמע דאתא למעוטי ארי תרבות דלית ביה נזק אבל רבינו ז"ל שהזכיר השאר לא כתב יש בו נזק אלא למעוטי השאר היכא דלית ביה נזק:

וכל שאסור למוכרו וכו'. שם (דף ט"ז) מפורש הכל בגמרא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה