אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם די בוטון

פרק ט · הלכה א

פרק ט

שלשה ימים וכו'. ריש פרק לפני אידיהן תנן לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן. ורש"י ז"ל פי' דהוי מקח וממכר וכן נראה שמפרש רבינו ז"ל ור"ת ז"ל פי' בענין אחר. ונראה מדברי רש"י ז"ל שם בגמרא (דף ו'.) שכתב גבי ברייתא דדבר שאינו מתקיים מוכרין להם אבל אין לוקחים מהם ופירש שם דמרווח ליה שמתוך שאינו מתקיים מתאוה הוא למוכרה משמע דדבר המתקיים מותר ליקח מהן וכן כתב לקמן גבי עיר שיש בה עבודת כוכבים והיו בה חנויות מעוטרות ופירש הוא ז"ל ביום אידם וכתב אי משום שנושא ונותן ביום אידם הני מילי לזבוני אבל למזבן מנייהו דבר המתקיים שרי ורבינו כתב דאסור ליקח ולמכור דבר המתקיים ודלא כרש"י ז"ל וההיא דחנויות מעוטרות יתרץ כתירוץ התוס' דלא איירי ביום אידם אלא ביריד שעשו להניח בו מכס:

וללוות מהם וכו'. הכל מפורש שם במשנה ובגמרא זולת מ"ש או על המשכון דודאי דכל שכן הוא ממלוה בשטר דהוא מוכח יותר והכי איתא בירושלמי:

במה דברים אמורים בארץ ישראל. שם (דף י"א:) אמר שמואל בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד ופירש"י ז"ל אין אנו יכולים להעמיד עצמינו מלישא ולתת עמהם שביניהם אנו יושבים ופרנסתנו מהם ועוד משום יראה ע"כ. וכפי טעם זה משמע דדוקא בזמן שישראל במלכותם ושרויים על אדמתם אז אסור בכ"מ אבל עתה שאנו בגלות מותר בכל מקום לפני אידיהן וא"כ נראה (לפי) שאין הדבר תלוי לא בארץ ישראל ולא בחוצה לארץ וא"כ קשה על רבינו ז"ל שתלה הדבר בכך. ונראה שהוא ז"ל מפרש דאותם שבחוץ לארץ לאו עובדי כוכבים הם ומפני כך לא אסר אלא יום אידם בלבד. וזהו שאמר בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד כלומר בח"ל:

עבר ונשא ונתן וכו'. והנושא ונותן ביום חגם וכו'. שם (דף ו' ע"ב) מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש ואע"ג דתניא כוותיה דריש לקיש דאפילו באידיהן נשא ונתן מותר מכ"מ פסק כר' יוחנן דנשא ונתן אסורה ביום אידם משום ההיא דהחולץ תלת דהלכתא כריש לקיש ולא חשיב האי וכמו שכתבו שם התוספות:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה