אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה י

הלכה ט

כל השומע ברכת השם וכו'. בפ' ד' מיתות (שם) אמר רב יהודה אמר שמואל השומע הזכרת השם מפי העובד כוכבים אינו חייב לקרוע וכו'. וא"ת רבשקה ישראל מומר היה ואמר ר"י אמר שם אין קורעין אלא על שם המיוחד בלבד לאפוקי כינוי דלא ופליגא דרבי חייא בתרווייהו דאמר רבי חייא השומע וכו' ורבינו פסק כשמואל בחדא דהיינו השומע הזכרה מפי העובד כוכבים דאינו חייב לקרוע ובחדא כרבי חייא דהיינו קורעים על ברכת הכנויין וצריך לתת טעם למה לא פסק בכלהו כשמואל או כר' חייא ונראה דהסברא הכריחו דודאי מפי העובד כוכבים אין סברא שיקרע דא"כ נתמלא כל הבגד קרעים וכיון שהוא אינו בן ברית ודאי דאין לנו לקרוע על ברכתו אבל ישראל אנו קורעים דיצא מבינינו שמברך את השם ואפילו שהוא מומר ואין סברא לפסוק כרבי חייא ומשום דאפילו ברכת הכנויין כיון שכונתו לברך את השם ודאי דסברא הוא לקרוע עליו ועיין במהר"י קולון ז"ל שורש ק' שהאריך ליישב זה:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה