לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי אברהם די בוטון
פרק ו · הלכה ד
מי שצוה בשעת מיתתו פלונית שפחתי וכו'. כתב הרב בכ"מ שפסק דלא כרבי יוחנן דמדשתק ר' יוחנן לר' אמי ולר' אסי משמע דהדר ביה ואין צורך לזה אלא לגירסת רש"י ז"ל דלא גריס אלא אבל הרי"ף והרא"ש ז"ל דגורסים אלא כי אתא רב שמואל בר יהודה וכו' והדר מהא דרב דימי דטעותא היא וכדכתב שם הרא"ש ז"ל ורבינו ז"ל הולך בשיטת רבו הרי"ף ז"ל וגירסתו. ועוד דאפילו לפי גירסת רש"י ז"ל הרי אמרו שם אמימר ורבינא בהדי רב דימי טעותא. ומ"ש רבינו צוה ואמר שחררוה משום דפסקו שם בגמרא כרבינא דלא הוי טעותא הא דרב דימי כשאמרה בלשון שחרור. ודע דצ"ל לגירסת הרי"ף והרא"ש דגרסי אלא דאמרו רבי אמי ורבי אסי לא קאי אלא ארב דימי דהקשה לו איך אמר כן ר' יוחנן ומשום הכי הדר א"ו לא אמר הכי דאי אמרו לפניו קאי אר' יוחנן לא אתי שפיר לשון אלא ומשום הכי הוציאו רש"י מהגירסא, אחרי כן ראיתי להרב מהר"י ן' לב בחידושי גיטין פרק השולח ח"ג מפסקיו שפירש כן: