אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה ג

פרק ג

יש לרבו ליתן לו שפחה כנענית וכו'. בפרשת ואלה המשפטים על פסוק אם אדוניו יתן לו אשה פירש"י ז"ל מכאן שהרשות ביד רבו ליתן לו שפחה כנענית וכו'. והקשה מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפירוש החומש דמ"ד במכילתא דהוי רשות ר' ישמעאל היא משום דאית ליה דקרא דאם בגפו יצא אתא לומר דהוי רשות וקרא איירי אפילו ביש לו אשה ובנים ואמר דבגפו יצא אשמעינן דאינו חייב רבו למסור לו שפחה כנענית אבל רש"י דדריש לקרא דאם בגפו דאתא לומר דכשיש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית ואם אין לו אינו מוסר כר"נ דפריש הכי אליבא דראב"י בפ"ק דקידושין וא"כ איך כתב דהוי רשות וקושיא זו איתא ג"כ על רבינו ז"ל דהוא פסק כאן רשות והוא פסק לקמיה דאינו מותר בשפחה כנענית כר"נ בר יצחק דקאמר הכי בפ"ק דקידושין. ונ"ל לתרץ לקושיא זו עם הקושיא אחרת דאיכא בר' ישמעאל גופיה דהוא סובר דכל אם שבתורה רשות חוץ משלשה אם כסף תלוה אם מזבח אדמה אם תקריב מנחת ביכורים והביאו רש"י ז"ל בפרשה הנזכרת לקמן וכן בפרשת יתרו והוצרך ר' ישמעאל לאשכוחי קראי בהנהו תלתא דליהוו חובה וכמו שמפורש שם במכילתא וא"כ אמאי איצטריך קרא דאם בגפו לר' ישמעאל גופיה להודיענו דהוי רשות הא כל אם שבתורה משמעותו דהוי רשות וי"ל בדוחק דנשמר ר' ישמעאל דלא נימא דקאי אם אוילדה לו בנים וה"ק אם כשיתן לו אדוניו אשה שהוא מחוייב לתתה לו ותלד לו בנים אז האשה וילדיה תהיה לאדוניה נמצא דלא קאי מלת אם אלא אוילדה לו בנים. ואל תתמה על זה דבקרא דאם כופר יושת עליו פירש הרב הנזכר ז"ל בפרשת יתרו פי' יותר דחוק מזה ומפני שלא נאמר זה הוצרך קרא לומר אם בגפו יבא וכו' לומר דהוי רשות וכיון שכן נוכל לומר דהא דהוי רשות כולהו תנאי מודו לר' ישמעאל בהכי דהוי רשות ונפקי להו משום דסתם אם שבתורה הוי רשות ולית להו הא דמשמע ליה לר' ישמעאל דהוה אמינא דקרא קאי אוילדה לו בנים דהמשמעות הפשוט הוא דהוא רשות ומכאן יצא לו ולרש"י ז"ל ולרבינו ז"ל כן אע"ג דאית לן כרב נחמן בר יצחק דפירש כן אליבא דראב"י:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה